מחשבון השוואת הצעות שכר 2026

למה הברוטו לא עונה על השאלה

שתי הצעות עבודה כמעט אף פעם לא נבדלות רק במספר שבשורה הראשונה. הצעה של 15,500 ₪ בלי קרן השתלמות נותנת 11,858 ₪ נטו בחודש, ומעבר לכך המעסיק מפקיד לפנסיה ולפיצויים 27,584 ₪ בשנה: שווי שנתי כולל של 169,884 ₪. הצעה של 15,000 ₪ עם קרן השתלמות נותנת פחות נטו, 11,174 ₪, כי גם העובד מפריש 2.5%; אבל המעסיק מפקיד עליה 40,194 ₪ בשנה, ובסך הכול היא שווה 174,284 ₪, כלומר 4,400 ₪ יותר בשנה. כדי להדביק אותה, ההצעה הראשונה הייתה צריכה לעלות ל־15,979 ₪ ברוטו. המחשבון עושה בדיוק את החשבון הזה על שתי ההצעות שלכם, על מנוע התלוש של מחשבון ברוטו נטו.

מה שווה כל רכיב בחבילה

הפקדות המעסיק: כסף אמיתי, רק לא בעו"ש

שיעורי הבסיס בצו ההרחבה לביטוח פנסיוני הם 6.5% לתגמולי מעסיק ולפחות 6% לפיצויים, בתוקף מ־2017. המחשבון מניח שההפרשות חלות על מלוא הברוטו שהזנתם; בדקו בחוזה אם השכר המבוטח שלכם זהה לו. זו הנחת חוזה ולא חובת המינימום הכללית: לפי סעיף 6(ב)–(ג) לצו 2011, החובה מוגבלת לשכר הקובע לפיצויים או לשכר הממוצע במשק (13,769 ₪ ב־2026), הנמוך מביניהם. בסיס שונה אינו ניתן להזנה כאן, וגם ניכוי העובד מחושב על מלוא הברוטו. ברירת המחדל לפיצויים כאן היא 8.33% בהסדר סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים (הסעיף מסמיך; השיעור עצמו קבוע באישור הכללי שניתן מכוחו), וכך 14.83% מופקדים לפני דמי ניהול ועלויות כיסוי ביטוחי; בשכר של 15,500 ₪ זה 27,584 ₪ בשנה. הצעה שמפרישה 7.5% לתגמולים במקום 6.5% שווה עוד 1,860 ₪ בשנה על אותו ברוטו בדוגמה זו.

פיצויים: 8.33% בהסדר סעיף 14, 6% או בלי הפרשה

שיעור הפיצויים יכול לשנות את ההכרעה, ולכן בוחרים אותו לכל הצעה בנפרד. הפרש של 2.33% על 15,500 ₪ הוא 4,334 ₪ בשנה. בדוגמה שלמעלה, אם הצעה ב׳ מפרישה רק 6% ואילו הצעה א׳ 8.33% בהסדר סעיף 14, היתרון של ב׳ מתכווץ מ־4,400 ₪ ל־206 ₪ בשנה; במקרה ההפוך הוא גדל ל־8,734 ₪. יש גם הבדל במה שקורה לכסף: הפקדה של 8.33% בהסדר סעיף 14 באה במקום פיצויי הפיטורים ונשארת שלכם גם בהתפטרות, בתנאי שנחתם עם המעסיק הסכם בכתב לפי האישור הכללי החל גם על ההשלמה מ־6% ל־8.33% (עצם ההפקדה המלאה אינה מוכיחה זאת), ולמעט שני חריגים שבאישור: שלילת הפיצויים בפסק דין לפי סעיפים 16 או 17 לחוק, ומשיכת הכספים שלא באירוע מזכה (מוות, נכות או פרישה מגיל 60). הפקדה של 6% לפי צו ההרחבה באה במקום הפיצויים רק לחלק שהופקד, והמעסיק משלים את היתרה בפיטורים. צו ההרחבה אינו חל על מי שטרם מלאו לו 20 (אישה) או 21 (גבר) ועל מי שפרש בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה שאינה מהביטוח הלאומי; לעובד ללא ביטוח קודם הזכאות מתחילה בתום 6 חודשי עבודה. למי שהגיע מבוטח הזכאות מהיום הראשון וההפקדה מבוצעת לאחר 3 חודשים או בתום שנת המס, המוקדם, רטרואקטיבית. חריגים אלה נוגעים לתגמולים וגם לפיצויים, בכפוף להסדר אחר שחל. אין לפרש בחירה ב־0% פיצויים כביטול כל ההפרשות: שיעור הפרשת העובד מוזן בנפרד, וברירת המחדל היא 6%. להצעה ללא הפרשות יש לאפס גם את תגמולי המעסיק וגם את הפרשת העובד, בכפוף להסדר שחל עליכם. להמחשת רכיב הפיצויים בלבד: על 15,500 ₪ זה 11,160 ₪ פחות בשנה מהמוצג עם 6%, יותר מההפרש בדוגמה. מחשבון פיצויי פיטורים מפרט את המסלולים.

קרן השתלמות: חיסכון עם הטבת מס

בהסדר המקובל, שהוא גם תקרת הפטור בפקודה (סעיף 3(ה) לחלק המעסיק, סעיף 9(16א) לחלק העובד), המעסיק מפקיד 7.5% מהשכר והעובד 2.5%; הקרן אינה חובה בחוק, יש הסכמים בשיעורים נמוכים יותר, ובמחשבון אפשר להזין את שיעורי ההסכם: מעסיק שמפקיד 5% במקום 7.5% על 15,000 ₪ נותן 4,500 ₪ פחות בשנה, יותר מההפרש בדוגמה. בדוגמה זו שיעור העובד נשאר 2.5%; הזינו את שני השיעורים בפועל. בסיס שכר שונה ממלוא הברוטו אינו נתמך. בהסדר המקובל ובגבולות ההפקדה המוטבת, ההפקדה והרווחים פטורים ממס אחרי שש שנים (או שלוש שנים בגיל פרישה או לצורך השתלמות מקצועית, סעיף 9(16א) לפקודה), עד תקרת שכר של 15,712 ₪ בחודש (ב־2026), כלומר הפקדת מעסיק של עד 1,178.40 ₪ בחודש (7.5% מ־15,712 ₪; סעיף 3(ה) קובע סכום, לא שיעור על כל שקל). על 15,000 ₪ זה 1,125 ₪ בחודש מהמעסיק, 13,500 ₪ בשנה, בלי מס. הפקדה שעוברת את הסכום הזה נזקפת בעודפה כהכנסה חייבת בתלוש והרווחים עליה חייבים במס במשיכה; מעסיק שמפקיד 5% מגיע אליו רק בשכר שמעל 23,568 ₪; המחשבון ממסה את הזקיפה, ולכן בשכר של 20,000 ₪ קרן ההשתלמות מורידה את הנטו ב־639 ₪ בחודש ולא רק ב־2.5%.

בונוס שנתי: ממוסה בשיעור השולי

בונוס הוא "משכורת בלתי קבועה", והמס מנוכה ממנו לפי תקנה 4(א) לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה): הפרש המס בין המשכורת החודשית לבין המשכורת בתוספת חלק שנים־עשר מהבונוס, כפול 12, כלומר בשיעור השולי שלכם. בביטוח הלאומי בונוס של 25% משכר המינימום ומעלה נפרס על 12 חודשים (תקנה 5 לתקנות תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), וקטן מזה נזקף לחודש התשלום. המחשבון מחשב בדיוק כך, בלי הפרשות פנסיה על הבונוס; המס השנתי הסופי נקבע בדוח שנתי או בתיאום מס ויכול להיות שונה מהניכוי. כך בונוס של 24,000 ₪ על שכר של 15,500 ₪ מותיר כ־16,279 ₪ נטו, 68% ממנו. אם הבונוס מותנה ביעדים, השוו גם תרחיש בלעדיו; התחייבות לסכום ברוטו בחוזה אינה התחייבות לאותו סכום נטו. זיכוי הפנסיה במחשבון מחושב על המשכורת בלבד. לעמית מוטב, ובדוגמה הזו סך ההפקדות לקצבה בעדכם עובר 16% מהשכר הממוצע, סעיף 45א(ה)(2)(ב)(2)(ב) לפקודה מוסיף לבסיס הזיכוי 5% מההכנסה החייבת שאינה מבוטחת, והמחשבון אינו מחשב את הרובד הזה: עם הרובד הבונוס בדוגמה מותיר כ־16,699 ₪ נטו ולא 16,279 ₪.

רכב צמוד: הטבה שעולה מס

רכב מהמעסיק מגיע עם "שווי שימוש" שמתווסף להכנסה החייבת שלכם בלי שקיבלתם שקל. שווי שימוש של 3,000 ₪ בחודש על שכר של 15,500 ₪ מוריד את הנטו ב־965 ₪ בחודש (11,581 ₪ בשנה), וזה מה שהמחשבון מוריד. זיכוי הפנסיה במחשבון מחושב על המשכורת בלבד. לעמית מוטב, ובדוגמה הזו סך ההפקדות לקצבה בעדכם עובר 16% מהשכר הממוצע, סעיף 45א(ה)(2)(ב)(2)(ב) לפקודה מוסיף לבסיס הזיכוי 5% מההכנסה החייבת שאינה מבוטחת, והמחשבון אינו מחשב את הרובד הזה: עם הרובד עלות המס על הרכב בדוגמה היא 912.60 ₪ בחודש ולא כ־965 ₪. מנגד, הרכב חוסך לכם דלק, ביטוח, טסט ובלאי; מחשבון עלות אחזקת רכב עוזר לשים מספר על החיסכון הזה, כדי להזין אותו כהטבה שאינה שכר.

הטבות שאינן שכר

נסיעות, ארוחות ודמי כלכלה נכנסים לחישוב לפי השווי נטו שהזנתם: 800 ₪ בחודש שווים 9,600 ₪ בשנה. כדי לקבל אותם 800 ₪ נטו בכיס דרך הברוטו, על שכר של 15,500 ₪ צריך תוספת של כ־1,294 ₪ ברוטו בחודש. כדי להשוות רק את השווי השנתי הכולל (שכולל גם הפקדות מעסיק על התוספת) מספיקה תוספת של כ־1,044 ₪. המחשבון אינו קובע את המס על כל הטבה ואינו מנכה אותו משדה זה: אם הטבה חייבת במס, הזינו את השווי שנותר לכם אחרי המס.

שעות עבודה

השווי השנתי מסכם כסף, לא זמן, ולכן הצעה שדורשת יותר שעות יכולה לנצח בשורה המודגשת ולהפסיד בשורת "נטו לשעת עבודה". אותה הצעה ב׳ של 15,000 ₪ עם קרן השתלמות, אבל ב־60 שעות בשבוע במקום 42, עדיין שווה 4,400 ₪ יותר בשנה מהצעה א׳, אלא שהנטו לשעה שלה הוא 43 ₪ מול 65 ₪. כשהשעות שונות המחשבון מוסיף שורה שאומרת איזו הצעה עדיפה לשעה, והכרעה ביניהן היא שלכם.

ימי חופשה

המינימום בחוק לשבוע של 5 ימים הוא 12 ימי עבודה בשנה בחמש השנים הראשונות, 14 בשנה השישית ועולה משם (סעיף 3 לחוק חופשה שנתית, בימי עבודה נטו); לפי צו ההרחבה לשבוע עבודה מקוצר, שחל על רוב המגזר הפרטי, 17 ימים בוותק 6–8 ו־23 מהשנה התשיעית. מחשבון ימי חופשה נותן את המספר לפי הוותק שלכם. הצעה שנותנת 5 ימים יותר שווה, במונחי נטו ליום, כ־2,737 ₪ בשנה על שכר של 15,500 ₪; המחשבון מציג את השווי הזה להמחשה, בלי לכלול אותו בסך, כי חופשה היא זמן ולא כסף שנכנס לחשבון.

דוגמה מלאה: 15,500 ₪ מול 15,000 ₪ עם קרן השתלמות

גבר עם 2.25 נקודות זיכוי, שתי ההצעות עם תגמולי מעסיק 6.5% ופיצויים 8.33%, 42 שעות בשבוע, בלי בונוס ורכב.

הצעה א׳, 15,500 ₪ בלי קרן השתלמות: נטו 11,858 ₪ בחודש (65 ₪ לשעה), 142,300 ₪ בשנה. המעסיק מפקיד 12,090 ₪ לתגמולים ו־15,494 ₪ לפיצויים, יחד 27,584 ₪. שווי שנתי כולל: 169,884 ₪.

הצעה ב׳, 15,000 ₪ עם קרן השתלמות: נטו 11,174 ₪ בחודש (61 ₪ לשעה), 134,090 ₪ בשנה. המעסיק מפקיד 11,700 ₪ לתגמולים, 14,994 ₪ לפיצויים ו־13,500 ₪ לקרן ההשתלמות, יחד 40,194 ₪. שווי שנתי כולל: 174,284 ₪.

ההפרש: הצעה ב׳ שווה יותר ב־4,400 ₪ בשנה, כ־367 ₪ בחודש, למרות שהנטו החודשי שלה נמוך ב־684 ₪. שורת "כדי להשתוות" אומרת שהצעה א׳ הייתה צריכה ברוטו של 15,979 ₪, עוד 479 ₪ בחודש.

מה המחשבון לא כולל

הסך מחבר נטו במזומן עם הפקדות המעסיק בלבד. הפקדות העובד לפנסיה ולהשתלמות מנוכות מהנטו ואינן מוחזרות לסך כחיסכון; לכן זה אינו מדד לכל החיסכון או לעלות המעסיק. ההפקדות נספרות לפני דמי ניהול, כיסויים ביטוחיים ומס אפשרי במשיכה. בפרט, בתשלום המעסיק לקופת ביטוח או לקופת גמל שאינה קרן פנסיה נכלל גם כיסוי לאובדן כושר עבודה לפי סעיף 3.2 לצו 2016; לא כולו בהכרח חיסכון שנצבר.

אופציות ו־RSU: שוויין תלוי במחיר המניה, בתקופת ההבשלה ובמסלול המס (סעיף 102), ואי אפשר לתמחר אותם בלי הנחות שאינן שלנו. ביטוחים פרטיים שהמעסיק מממן (בריאות, אובדן כושר עבודה מעבר לפנסיה). זמן ועלות הנסיעה לעבודה אינם מתומחרים כאן; שקלו אותם בנפרד מהשווי המוצג. שעות נוספות והיקף המשרה בפועל. נקודות זיכוי מיוחדות (ילדים, תואר): הזינו את המספר הכולל שלכם בשדה נקודות הזיכוי, והוא חל על שתי ההצעות. עולה שנעשה תושב ישראל לראשונה, או תושב חוזר ותיק שחזר לתושבות בישראל, בין 5.11.2025 ל־31.12.2026, עשוי להיות זכאי לפטור על הכנסה מזכה מעבודה או מעסק בישראל. תקרת 2026 היא 600,000 ₪ לשנה מלאה, יחסית לתקופת התושבות באותה שנה; להכנסה מקרוב חלה תקרה נפרדת. הפטור כפוף לתנאי הוראת השעה ולאפשרות לוותר עליו, ואינו מחושב כאן. אין להסיר אוטומטית את שורת מס ההכנסה או לבטא את הפטור בנקודות זיכוי; מחשבון עולה חדש מדמה אותו. ההשוואה היא לשכיר תושב ישראל בגיל העבודה לפי נתוני 2026; שיעורי ביטוח לאומי שונים (מתחת לגיל 18, אחרי גיל הפרישה, משרה שנייה) אינם מחושבים כאן, שיעורי ההפרשות מוזנים בנפרד לכל הצעה, בלי שהמחשבון בודק אם הם עומדים בחובות המעסיק או בתנאי ההסכם.

שאלות נפוצות

מקורות: תנאי היחס בין הפרשות העובד והמעסיק: תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תקנה 19(ב2)(1). מדרגות המס, נקודת הזיכוי (242 ₪), המשכורת המזכה ותקרות ההפרשות (סעיפים 3(ה), 3(ה3), 45א לפקודה; תקרת קרן ההשתלמות 15,712 ₪ לחודש): רשות המסים, לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת 2026. זקיפת הפקדות פיצויים בחישוב חודשי: רשות המסים, חוזר 4/2019 סעיף 2.1.1. נקודות הזיכוי לתושב (2.25 לגבר, 2.75 לאישה), תקרות קרן ההשתלמות (7.5% מעסיק, 2.5% עובד) והפטור במשיכה: פקודת מס הכנסה, סעיפים 3(ה), 34, 36, 36א ו־9(16א). ניכוי המס מבונוס (משכורת בלתי קבועה: הפרש המס על חלק שנים־עשר, כפול 12): תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), תקנה 4(א); דמי ביטוח על בונוס (פריסה על 12 חודשים מ־25% משכר המינימום): תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), תקנה 5. שיעורי דמי ביטוח ומס בריאות לשכירים: המוסד לביטוח לאומי, שיעורי דמי ביטוח לעובדים שכירים. פנסיית חובה (6% עובד, 6.5% תגמולים ולפחות 6% פיצויים מהמעסיק; סעיף 3.2 כולל תנאים לכיסוי אובדן כושר עבודה): צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק, 2016 (משרד העבודה); בסיס חובת ההפרשות ותקרת השכר הממוצע (סעיף 6(ב)–(ג)), מי שהצו אינו חל עליו (סעיף 4) ותקופת ההמתנה של 6 חודשים (סעיף 6(ה)): צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, 2011 (י״פ 6302). פיצויים של 8.33% במקום פיצויי פיטורים, תנאי ההסכם בכתב וחריגיו: חוק פיצויי פיטורים, סעיף 14 והאישור הכללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים (י״פ תשנ״ח 4394, כפי שתוקן בתש״ס ובתשס״א). הפטור לעולים ולתושבים חוזרים ותיקים (עד 600,000 ₪ ב־2026): חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ״ו–2026, סעיף 2. שבוע עבודה של 42 שעות ו־182 שעות לחודש: צו ההרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, 2018. ימי החופשה: חוק חופשה שנתית, סעיף 3 ומשרד העבודה: מדריך חופשה שנתית. נתוני 2026; אותו מנוע ואותם עוגני אימות של מחשבון ברוטו נטו.