מה זה גילום, ולמה אין מכפיל קבוע
גילום הוא החישוב ההפוך של התלוש: במקום "כמה נטו יישאר מהברוטו" שואלים "איזה ברוטו נותן את הנטו הזה". אין לזה מכפיל אחד, כי המס מדורג: כל שקל ברוטו נוסף ממוסה במדרגה של השקל הקודם או בגבוהה ממנה, ומעל תקרת השיעור המופחת גם הביטוח הלאומי ומס הבריאות קופצים. לכן 12,000 ₪ נטו דורשים 15,730 ₪ ברוטו, פי 1.31, אבל 20,000 ₪ נטו כבר דורשים 31,244 ₪, פי 1.56. ככל שהנטו המבוקש גבוה יותר, חלק גדול יותר מכל שקל ברוטו הולך למס.
איך המחשבון מוצא את הברוטו
המחשבון לא מנחש ולא מכפיל: הוא מריץ את מנוע התלוש של מחשבון ברוטו נטו, אותן מדרגות, אותם שיעורי ביטוח לאומי, אותו זיכוי על הפנסיה, שוב ושוב על ברוטו שהולך ומתכנס, עד שהוא מוצא את הברוטו השלם הנמוך ביותר שהנטו שלו מגיע לסכום שביקשתם. שקל ברוטו אחד פחות, והנטו כבר לא מגיע. לכן הנטו בפועל בתלוש שמוצג יכול לעלות בשקל על מה שהזנתם, ולכן גם השורה "עוד 100 ₪ נטו דורשים": בשכר של 12,000 ₪ נטו כל 100 ₪ נטו נוספים עולים 161 ₪ ברוטו. מעל התקרות של סעיף 3(ה) ו־3(ה3) לפקודה חלק המעסיק העודף נזקף כהכנסה חייבת, והמנוע מוסיף אותו לבסיס המס ודמי הביטוח, כך שהברוטו הנדרש גבוה יותר. שלוש תקרות: קרן השתלמות מעל 15,712 ₪, תגמולי מעסיק מעל 34,423 ₪, והפקדות פיצויים מעל 3,800 ₪ בחודש (45,600 ₪ לשנה, חוזר מס הכנסה 4/2019 סעיף 2.1.1). שיעורי המעסיק בחישוב: תגמולים 6.5%, פיצויים 8.33% לפי סעיף 14 (המינימום בצו ההרחבה 6%; חובת המינימום בצו חלה על השכר הקובע לפיצויים ועד השכר הממוצע במשק, 13,769 ₪, וכאן ההפרשות על מלוא הברוטו), קרן השתלמות 7.5%, וביטוח לאומי מעביד 4.51% עד 7,703 ₪ ו־7.6% מעליו, עד 51,910 ₪.
דוגמה מלאה: 12,000 ₪ נטו
גבר עם 2.25 נקודות זיכוי ופנסיה 6%: הברוטו הנדרש הוא 15,730 ₪. ממנו יורדים מס הכנסה 1,479 ₪ (אחרי 544.5 ₪ נקודות זיכוי ו־237.65 ₪ זיכוי פנסיה), ביטוח לאומי 642 ₪, מס בריאות 664 ₪ ופנסיה 944 ₪, סך ניכויים 3,729 ₪, 23.7% מהברוטו, ונשארים 12,001 ₪. למעביד העובד הזה עולה 19,020 ₪ בחודש. אישה עם 2.75 נקודות מגיעה לאותו נטו כבר מברוטו של 15,534 ₪; עם קרן השתלמות (ניכוי עובד 2.5%) צריך 16,421 ₪, וכיוון שהברוטו הזה עובר את תקרת 15,712 ₪, 53 ₪ מחלק המעסיק נזקפים כהכנסה חייבת.
גילום בונוס או העלאה: שני חישובים שונים
בונוס חד־פעמי הוא "משכורת בלתי קבועה" לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993. תקנה 4(א) קובעת שהמעסיק מנכה ממנו מס בגובה "הפרש המס המוכפל ב־12": ההפרש בין המס על משכורת החודש בתוספת החלק ה־12 מהבונוס לבין המס על משכורת החודש בלבד. הבונוס נפרס לצורך המדרגה, ולכן רק כשהוא גדול מאוד הוא מטפס למדרגה גבוהה יותר. המחשבון מחשב כך את התלוש כולו. אם הבונוס הוא שכר קובע (הפרשה לפנסיה גדולה מ־0), ההפקדה ממנו מקבלת זיכוי, והפרשות המעסיק עליו נזקפות כהכנסה במידה שהן עוברות את התקרות. את תקרות התגמולים והפיצויים בודקים מול משכורת חודש התשלום, כולל הבונוס, ולא מול החלק ה־12: סעיף 3(ה3) לפקודה מודד אותן לפי המשכורת שבשלה הופקד הכסף, וחוזר מס הכנסה 4/2019 לפי המשכורת ביום ההפקדה. הזקיפה הזו נחשבת כאן חלק מהבונוס לצורך הפריסה; מעסיק שמנכה את המס עליה בלי פריסה ינכה יותר. אם המעסיק אינו מפריש על הבונוס, מזינים 0. גם דמי הביטוח נפרסים: לפי תקנה 5(1) לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), תשלום נוסף של 25% ומעלה משכר המינימום (1,611 ₪) מחולק לחודש התשלום ול־11 החודשים שלפניו, וקטן מזה מצטרף לשכר החודש; עובד שעבד אצל המעסיק פחות מ־11 חודשים, התשלום מחולק לפי מספר חודשי העבודה אצלו. המחשבון מניח את אותו שכר בכל 12 החודשים ואינו מחשב את חלוקת העובד החדש. על ברוטו של 15,000 ₪, בונוס של 5,000 ₪ נטו דורש 8,087 ₪ ברוטו: מס 1,618 ₪, דמי ביטוח 984 ₪ ופנסיה 485 ₪, 1.62 ₪ ברוטו לכל שקל נטו.
העלאה קבועה מצטרפת לשכר החודשי, וכל שקל ממנה ממוסה בשיעור השולי של השכר החדש. אותם 5,000 ₪ נטו כהעלאה דורשים 8,972 ₪ ברוטו לחודש (1.79 ₪ לכל שקל נטו), ועלות מעביד של 10,984 ₪ כולל תגמולים, פיצויים וביטוח לאומי מעביד; אותם 5,000 ₪ נטו כשכר יחיד היו דורשים רק 5,573 ₪ ברוטו. הפער בין שני החישובים תלוי במקום של השכר במדרגות המס ובתקרת דמי הביטוח, ואינו גדל בקו ישר עם השכר: על 40,000 ₪ ברוטו, 20,000 ₪ נטו עולים 49,654 ₪ כבונוס חד־פעמי (כולל זקיפה של 6,896 ₪ על הפרשות המעסיק על הבונוס, כי משכורת חודש התשלום עוברת את תקרות התגמולים והפיצויים) מול 54,173 ₪ כהעלאה; מעל סף מס היסף (60,130 ₪ בחודש) שני החישובים שווים, כי כל שקל נוסף ממוסה באותו שיעור ובלי דמי ביטוח, ובשכר שמתחת לתקרת דמי הביטוח (51,910 ₪) פריסת דמי הביטוח, והזקיפה על ההפרשות מהבונוס לפי משכורת חודש התשלום, יכולות להפוך את הבונוס דווקא ליקר יותר. זו הסיבה שמעסיקים מעדיפים לסכם בונוס בברוטו, ולמה כדאי לדעת את המספר לפני שמסכימים ל"אלף שקל נטו".
מה המחשבון לא כולל
שווי הטבות החייב במס (רכב צמוד, טלפון), שעות נוספות, נקודות זיכוי מיוחדות (ילדים, תואר, עולה חדש, מילואים) והחזרי הוצאות, כמו במחשבון ברוטו נטו. השיעורים הם לשכיר בגיל העבודה אצל מעסיק עיקרי: מתחת לגיל 18, אחרי גיל הפרישה ובמשרה שנייה דמי הביטוח שונים. עלות המעביד כאן כוללת דמי ביטוח על הברוטו בלבד, בלי דמי ביטוח מעסיק על זקיפת השווי. לכן היא עשויה להיות נמוכה מהעלות בפועל. לעולה חדש או לתושב חוזר ותיק שהפך לתושב ישראל בין 5.11.2025 ל־31.12.2026 עשוי לחול פטור על הכנסה מזכה מיגיעה אישית בישראל, עד 600,000 ₪ לשנת 2026 מלאה (חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה, הוראת שעה). הזכאות תלויה בתושבות המס בפועל ובתנאי החוק; התקרה יחסית לתקופת התושבות בשנת 2026, ועל הכנסה שמעבר לה עשוי לחול מס. הפטור אינו מחושב כאן ואין למחוק אוטומטית את שורת המס; הקלה בניכוי השוטף מחייבת אישור מתאים. ראו מחשבון עולה חדש. גילום של הטבה בשווה כסף (למשל "המעסיק מגלם את שווי הרכב") עובד באותו עיקרון של העלאה קבועה: הסכום המגולם מתווסף לשכר וממוסה בשיעור השולי.
שאלות נפוצות
כמה ברוטו צריך בשביל 10,000 ₪ נטו?
למה היחס בין ברוטו לנטו לא קבוע?
כמה עולה לגלם בונוס נטו?
למה הנטו בתלוש שמוצג גבוה בשקל ממה שהזנתי?
האם כדאי לסכם שכר בנטו?
מקורות: מדרגות המס, נקודות הזיכוי, תקרת קרן ההשתלמות (סעיף 3(ה)), תקרת תגמולי המעסיק ותקרת הפיצויים (סעיף 3(ה3)) והוראת השעה לעולים · רשות המסים, לוח עזר לחישוב מס הכנסה 2026 · אופן החישוב החודשי של זקיפת הפיצויים · רשות המסים, חוזר 4/2019 סעיף 2.1.1 · ניכוי מס מבונוס (תקנה 4(א), "משכורת בלתי קבועה") · תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993 · פריסת תשלום נוסף לדמי ביטוח (תקנה 5, 25% משכר המינימום, מיוני 2014) · המוסד לביטוח לאומי, חוזר מעסיקים 1455 (יוני 2014) · שיעורי דמי הביטוח ומס הבריאות והתקרות (מ־1.1.2026) · המוסד לביטוח לאומי, שיעורי דמי ביטוח לעובדים שכירים. נתוני 2026; אותו מנוע ואותם עוגני אימות של מחשבון ברוטו נטו.