למה הוותק חשוב
ותק הוא המשתנה שקובע כמעט כל זכות כספית בעבודה: כמה ימי הבראה מגיעים, כמה ימי חופשה, כמה ימי הודעה מוקדמת חייב כל צד לתת, וכמה פיצויי פיטורים ייצברו. שני הספים הגדולים תלויים רק בו: הזכאות לפיצויי פיטורים מתחילה אחרי 12 חודשי עבודה רצופים (סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים), ופנסיית חובה לעובד חדש שאין לו ביטוח פנסיוני קודם מתחילה אחרי 6 חודשים (מי שכבר מבוטח זכאי מהיום הראשון). ותק נספר אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים), ולכן מכירת החברה או חילופי מעסיק באותו מקום אינם מאפסים אותו: המעסיק הקודם חייב בפיצויים בעד תקופתו, אלא אם המעסיק החדש קיבל על עצמו בכתב את האחריות לה (סעיף 1(ב)); בחילופי קבלן כוח אדם או קבלן שירות באותו מקום, סעיף 9א מזכה בפיצויים מהקבלן היוצא. הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עבודה, או הפסקה תוך ניתוקם שאינה עולה על 6 חודשים, אינה קוטעת את הרצף (סעיף 2(9) לחוק פיצויי פיטורים); תקופת ההפסקה עצמה אינה נספרת בסכום הפיצויים מעבר ל־7 ימים לשנת עבודה (תקנה 10(5) לתקנות חישוב הפיצויים).
ימי הבראה
הזכאות מתחילה רק אחרי שנה מלאה. במגזר הפרטי המכסה: 5 ימים בשנה הראשונה, 6 בשנים 2–3, 7 בשנים 4–10, 8 בשנים 11–15, 9 בשנים 16–19 ו־10 משנה 20. התעריף לשנת ההבראה 2026 הוא 451.50 ₪ ליום (צו ההרחבה שנחתם ב־16.8.2026), כך שמכסה של 7 ימים לפי תעריף זה שווה 7 × 451.50 = 3,160.50 ₪ במשרה מלאה. זהו אומדן של מכסה שנתית, לא חישוב גמר חשבון: תקופת התשלום, חלקי שנה, היקף המשרה ותשלומים קודמים אינם נבדקים כאן. שנת התאריך שהוזן משמשת רק לסינון הצגת הסכום, ואינה קובעת לאיזו שנת הבראה שייך התשלום; הצו נוקב בשנת ההבראה 2026 בלי לקבוע בה יום התחלה ויום סיום. בדקו את תקופת התשלום עם המעסיק. פירוט מלא ומגזר ציבורי במחשבון דמי ההבראה.
חופשה שנתית: הספירה היא קלנדרית
חוק חופשה שנתית מגדיר "שנת עבודה" כשנים עשר חודשים שתחילתם באחד בינואר (סעיף 1). לכן מי שהתחיל לעבוד באוקטובר נכנס לשנת הוותק השנייה כבר בינואר, ומספר הימים נקבע לפי השנה הקלנדרית, לא לפי יום השנה לתחילת העבודה. בשבוע עבודה של חמישה ימים המכסה לפי החוק בימי עבודה בפועל: 12 ימים בכל אחת מחמש השנים הראשונות, 14 בשנה השישית, 15 בשביעית, ומהשמינית יום נוסף בכל שנה עד תקרה של 20 ימים. צו ההרחבה בדבר המעבר לשבוע עבודה מקוצר (1990) חל בענפים המנויים בתוספת השנייה בלבד, ולא על כל המגזר הפרטי או על כל השירותים. אלה כוללים תעשייה ומלאכה, שמירה ואבטחה, בתי קולנוע, ביטוח, ניקיון, יבוא ויצוא, סיטונות למעט קמעונות והשירותים העסקיים המנויים שם. הזכאות לחופשה לפי סעיף 8 מתחילה במועד מעבר מקום העבודה לשבוע של חמישה ימים. הצו קובע 17 ימי עבודה בשנים 6–8 ו־23 משנה 9; בחמש השנים הראשונות מדרגות הצו עצמו נמוכות ממכסת החוק, ולכן חלה מכסת החוק, 12 ימים. במקום עבודה שהצו חל עליו העובד זכאי לגבוה מבין השניים. הצו אינו חל על עבודה במשק בית, על מעסיק של פחות מ־4 עובדים, על חברות ממשלתיות ועירוניות, על מקומות עבודה שהמעבר לשבוע מקוצר הוסדר בהם בהסכם קיבוצי ועל מעסיק שוועדת הפיקוח שלפי הצו החריגה. המכסה המלאה מותנית ב־200 ימי עבודה בפועל כשהקשר נמשך כל השנה הקלנדרית, או 240 כשהקשר נמשך רק בחלקה; מתחת לסף החופשה יחסית גם במשרה מלאה (סעיף 3(ב)–(ג)). בחישוב לפי החוק כופלים את המכסה ברוטו בימי העבודה בפועל ומחלקים בסף המתאים, משמיטים שבר יום ורק אז ממירים לימי עבודה נטו. בשנה שבה הקשר נמשך רק בחלקה, כלומר שנת תחילת העבודה (אם לא התחילה ב־1 בינואר) ושנת סיום העבודה (אם לא הסתיימה ב־31 בדצמבר), המחשבון מחשב כך את החלק היחסי. ימי העבודה בפועל אינם נאספים כאן, ולכן הוא סופר את ימי א׳–ה׳ בתקופה, כולל ימי חג, ואינו מנכה היעדרויות: התוצאה היא גבול עליון, לא הזכאות האישית או היתרה לפדיון. למשל, מי שהתחיל לעבוד ב־1.8.2026 וממשיך עד סוף השנה צובר לשנת 2026 לכל היותר 5 ימי חופשה (110 ימי א׳–ה׳ מתוך 240), לא 12; ומי שעבדה מ־1.1.2019 עד 31.3.2026 כולל צוברת לשנת 2026, שנת הוותק ה־8 שלה, לכל היותר 5 ימים ולא 16. לחישוב לפי הימים שעבדתם בפועל השתמשו במחשבון ימי החופשה המקושר להלן. את החופשה נותנים בחודש האחרון של שנת העבודה או במהלך השנה שאחריה (סעיף 6(א)); ככלל, בהסכמת המעסיק ולאחר ניצול של לפחות 7 ימי חופשה באותה שנה, אפשר לצרף את היתרה לשתי שנות העבודה הבאות (סעיף 7(א)). לצד הכלל, צו 2026, סעיף 14 מתיר צבירה ללא הסכמת המעסיק למי שעומדים בתנאי המילואים או נסיבות החירום והעבודה המוגדרים בו, בכפוף לתחולת הצו ולחריגיו; המחשבון אינו בודק זכאות זו. ביום סיום העבודה פודים את היתרה בכסף לפי הזכאות. הטבלה המלאה במחשבון ימי החופשה.
ימי מחלה והודעה מוקדמת
הצבירה היא 1.5 ימים לכל חודש עבודה מלא, 18 ימים בשנה, עד תקרה של 90 ימים, בניכוי ימי המחלה ששולמו כבר (סעיף 4(א) לחוק דמי מחלה); בחודש חלקי או בעבודה בחלק מימי השבוע נדרשת צבירה יחסית לפי ימי העבודה בפועל, כש־25 ימי עבודה נחשבים חודש מלא (21⅔ בשבוע של 5 ימים), לפי סעיף 4(ב). המחשבון אינו מחשב חלק זה: זהו אומדן לפי חודשים מלאים בלבד, לא יתרת המחלה בתלוש. התשלום מדורג: יום ההיעדרות הראשון אינו מזכה בתשלום, ימים 2–3 משולמים ב־50% מהשכר, ומהיום הרביעי 100%; היעדרות לטיפול או לבדיקה תקופתיים בקשר למחלה ממארת או לדיאליזה קבועה מזכה בשכר מלא מהיום הראשון או מחלקו, גם לאחר החלמה, בכפוף לאישור רפואי בכתב שהטיפול או הבדיקה נדרשים בקשר למחלה (סעיף 2(א1)). עובד שהשלים שנתיים של חודשי עבודה מלאים וללא ניצול צבר 36 ימי מחלה; ללא ניצול מגיעים לתקרה אחרי 60 חודשים. האומדן אינו משחזר ניצול וצבירה מחדש לאחר הגעה לתקרה. הודעה מוקדמת לעובד במשכורת חודשית: בששת החודשים הראשונים יום אחד לכל חודש עבודה; מהחודש השביעי ועד תום השנה הראשונה 6 ימים ועוד 2.5 ימים לכל חודש נוסף, כך שאחרי 7 חודשים מגיעים 8.5 ימים ואחרי 9 חודשים 13.5; משנה אחת ואילך חודש ימים (30 יום לתשלום). לעובד בשכר שעתי או יומי הסולם שונה (סעיף 4 לחוק) ומופיע במחשבון ההודעה המוקדמת. החובה הדדית: גם עובד שמתפטר חייב לתת את אותה תקופה, אחרת עשויה לחול חובת פיצוי לפי סעיף 7(ב) לחוק הודעה מוקדמת. זו אינה הרשאה אוטומטית לניכוי מהשכר: ניכוי חוב כפוף לסעיף 25 לחוק הגנת השכר, ובמחלוקת יש לברר את החבות ואת סכומה. לפירוט התנאים והחריגים. חופשה ללא תשלום אינה נספרת בוותק לעניין זה.
דוגמה
עובדת שהתחילה ב־1.9.2019 ובודקת את הוותק ב־1.8.2026: הוותק הוא 6 שנים ו־11 חודשים, כלומר היא בשנת העבודה ה־7 אצל המעסיק. מגיעים לה 7 ימי הבראה (3,160.50 ₪) בעד השנה השישית שהושלמה; בשנת 2026 היא בשנת הוותק ה־8 לחופשה (הספירה קלנדרית מ־2019), ולכן המכסה המלאה לפני חישוב יחסי היא 16 ימי חופשה לפי החוק ו־17 אם חל צו ההרחבה; אומדן של 90 ימי מחלה לפי חודשים מלאים וללא ניצול והודעה מוקדמת של חודש ימים (30 יום לתשלום). אם תפוטר, פיצויי הפיטורים יעמדו על כ־6.9 משכורות, לפי מחשבון הפיצויים. עובד שהתחיל ב־15.11.2021 נמצא ב־5.9.2026 בשנת העבודה ה־5 אצל המעסיק אבל בשנת הוותק ה־6 לחופשה לשנת 2026: מכסה מלאה לפני חישוב יחסי של 14 ימים לפי החוק, 17 עם הצו.
שאלות נפוצות
האם החלפת מעסיק באותו מקום עבודה מאפסת ותק?
הפסקתי לעבוד לחודשיים וחזרתי: הוותק נמשך?
כמה ימי חופשה מגיעים בשנה ה־8?
מה קורה לימי המחלה שלא ניצלתי?
המעסיק דורש חודש הודעה מוקדמת: חובה?
מקורות: חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (סעיפים 1, 3, 6, 7); משרד העבודה, חופשה שנתית וצו ההרחבה לשבוע עבודה מקוצר; חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (סעיפים 2, 4); חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 (סעיפים 3, 4, 7); חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (סעיפים 1, 2(9), 9א); תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 (תקנה 10); צו ההרחבה בדבר המעבר לשבוע עבודה מקוצר (1990), סריקת ילקוט הפרסומים 3799 (סעיף 8, התוספת השנייה והחריגים); צו ההרחבה החתום לעדכון דמי ההבראה 2026 (PDF). צו ההבראה שנחתם ב־16.8.2026.