מה קובע החוק
התוצאה היא אומדן למסלול הרגיל, ולא קביעה שהמעסיק חייב לשלם בכל מצב. עבודה בשכר או בתמורה אחרת בזמן המחלה שוללת את הזכאות עקב אותה מחלה, וניתן לדרוש החזר של סכום ששולם (סעיף 10). זכאות לתשלום אחר על פי חיקוק בעד אי־כושר בריאותי, כגון דמי פגיעה, עשויה לשלול דמי מחלה לאותה תקופה לפי סעיף 11; לסעיף יש חריגים, ובהם תשלום בעד נכות, גמלת תאונה ופיצויים מכוח פקודת הנזיקין. אין במחשבון בדיקת כפל תשלומים.
אי־כושר חלקי והצעת עבודה מתאימה לפי סעיף 3 מחייבים בדיקה נפרדת: בהתקיים כל תנאי הסעיף אין דמי מחלה, אך נשמר בסיס השכר הקודם בעבודה החלופית. ההצעה טעונה התייעצות עם ועד העובדים; כשאין ועד חל מסלול דמי המחלה. ביטוח דמי מחלה בקופה שעומד בתנאי סעיפים 8–9 עשוי לפטור את המעסיק מהתשלום לפי החוק; תקופת הביטוח אינה נצברת כאן, ובסעיף 4(ג) נקבע גם הסדר לתקופות שאינן מכוסות בביטוח. המחשבון אינו מחשב מסלולים אלה.
חוק דמי מחלה קובע לוח תשלום מדורג לכל רצף מחלה: היום הראשון ללא תשלום, הימים השני והשלישי במחצית השכר, ומהיום הרביעי ואילך בשכר מלא. הספירה מתאפסת בתקופת מחלה חדשה. לפי סעיף 2(א1), מי שנעדר מעבודתו לטיפול או לבדיקות תקופתיות בקשר למחלה ממארת או למחלה שמצריכה דיאליזה קבועה זכאי לשכר מלא מהיום הראשון להיעדרות או מחלקו, גם לאחר החלמה. נדרש אישור רפואי בכתב שהטיפול או הבדיקה נחוצים בקשר לאותה מחלה. עצם האבחנה אינו מספיק. התיבה במחשבון מיועדת להיעדרות זו; המחשבון מונה ימי היעדרות שלמים, ולא שעות טיפול. זכויות בשל מחלת בן משפחה כפופות לכללים נפרדים ואינן מחושבות כאן.
דוגמה: עובד חודשי בשכר 10,000 ₪, שבוע של 5 ימים, חלה ביום ראשון 8 בנובמבר 2026 וחזר לעבודה אחרי 5 ימים (8.11.2026–12.11.2026). שווי יום עבודה: 10,000 ÷ 21.67 = 461.47 ₪. יום ראשון — 0 ₪; שני ושלישי — 231 ₪ ליום, 461 ₪; רביעי וחמישי — 461 ₪ ליום, 923 ₪. סך הכול 1,384 ₪ במקום 2,307 ₪ אילו עבד, ו־5 ימים יורדים מהצבירה: עם ותק של 36 חודשים (צבירה של 54 ימים) נשארים 49.
אילו ימים נספרים: עובד חודשי מול עובד שעתי
סעיף 2(ב) מבחין בין עובד במשכורת, עובד בשכר שעבד עבודה מלאה ועובד לסירוגין, ומוסיף הסדר לעבודה בהיתר בימי מנוחה. לעובד חודשי נספרים כל ימי הלוח שבאישור הרופא, לרבות ימי מנוחה וחגים. כל יום תופס את מקומו ברצף ונגרע מהצבירה. דמי המחלה הם השכר שהייתם מקבלים אילו עבדתם (סעיף 5(א)), והמשכורת משולמת גם על חג שחל באמצע השבוע. לכן כל יום בשבוע העבודה, כולל חג או יום בחירות, משולם לפי מקומו ברצף, ושבת (ובשבוע של 5 ימים גם שישי) אינה נושאת שווי נפרד במחלק שנבחר. למשל, מחלה של 5 ימים מיום ראשון 20.9.2026, שבה יום כיפור הוא היום השני, מזכה בשכר 10,000 ₪ ב־1,384 ₪, כמו אותה מחלה בשבוע ללא חג. לעובד שעתי או יומי שעבד עבודה מלאה נספרים הימים ללא ימי מנוחה וחגים. המחשבון מכסה רק שני מצבים אלה: במצב החודשי מזינים תאריך התחלה וימי לוח; במצב השעתי מזינים ימי עבודה שהוחמצו.
לעובד לסירוגין החישוב שונה: תקופת המחלה ללא ימי מנוחה וחגים מוכפלת ביחס בין ימי עבודתו ברבעון העבודה המלא ביותר בשנה שקדמה למחלה לבין ימי העבודה באותו רבעון. אם הוותק קצר משלושה חודשים, היחס הוא ממוצע ימי העבודה השבועי לפני המחלה חלקי שש. לעבודה בהיתר בימי מנוחה חלים כללים נוספים. המחשבון אינו מחשב מסלולים אלה; ראו סעיף 2(ב)(3)–(5).
יום בחירות לכנסת משולם כאן כמו חג או כל יום אחר בשבוע העבודה, לפי מקומו ברצף. סעיף 136 לחוק הבחירות קובע זכאות נפרדת לשכר לעובד שעבד אצל המעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך לבחירות, וכן במסלול העבודות היזומות המפורט בו. כאן נשמר לוח דמי המחלה הרגיל; הזכאות לשכר יום הבחירות ושילובה בו, לרבות כשהבחירות בתחילת המחלה, אינם מחושבים. טווח ההזנה הוא עד 90 ימים לבדיקה אחת בלבד, ולא מגבלה חוקית על אורך מחלה.
ההבדל מורגש ברגע שהמחלה חוצה סוף שבוע. אותו עובד חולה מיום רביעי 11 בנובמבר 2026 עד יום שלישי 17 בנובמבר 2026 — 7 ימי לוח, 5 ימי עבודה, בלי חגים. ספירה של ימי עבודה בלבד הייתה נותנת 1,384 ₪ ומורידה 5 ימים מהצבירה. לפי החוק: יום רביעי הוא היום הראשון (0), חמישי הוא היום השני (231 ₪), שישי ושבת הם הימים השלישי והרביעי — נספרים, בלי שכר — וראשון עד שלישי הם הימים החמישי עד השביעי בשכר מלא (1,384 ₪). סך הכול 1,615 ₪, 7 ימים יורדים מהצבירה, והיתרה אחרי ותק של 36 חודשים היא 47 במקום 49. בשבוע של 6 ימים יום שישי הוא יום עבודה בתשלום, ואותה מחלה שווה 1,600 ₪ (שווי יום 400.00 ₪).
שני מחלקים, שני תפקידים. המספרים 25 ו־21⅔ ימי עבודה כתובים בחוק (סעיף 4(ב)) לצורך אחד בלבד: מה נחשב "חודש עבודה מלא" לצבירה כשעבדתם רק חלק מהחודש. החוק אינו קובע מחלק כספי מפורש לשווי יום המחלה; במחשבון נבחרה מוסכמת שכר של השכר החודשי חלקי 21.67 בשבוע של 5 ימים או 25 בשבוע של 6. חלופה היא לחלק ב־30 ולשלם גם על ימי המנוחה, כך ששווי היום בשכר 10,000 ₪ הוא 333.33 ₪. זו הנחת מודל ולא הוראת החוק: ספירת ימי הלוח מבוססת על סעיף 2(ב)(1), ובשווי היום יש לבדוק איזה הסדר חל בתלוש שלכם.
מה נכלל ב"שכר הרגיל"
גובה דמי המחלה הוא השכר שהייתם מקבלים אילו עבדתם (סעיף 5(א)). רכיבי השכר מפורטים בסעיף 6: שכר יסוד, ותק, יוקר, משפחה ותוספת מחלקתית או מקצועית; אם השכר אינו בנוי כך, נבחן השכר ליום העבודה הרגיל לפי סעיף 6(ב). החזרי הוצאות ושעות נוספות אינם שכר הבסיס במודל. לשכר לפי כמות התוצרת חל סעיף 5(ב): כמות התוצרת היומית הממוצעת בשלושת החודשים שקדמו למחלה. המחשבון אינו מחשב ממוצע זה, ואין להזין בו שכר קבוע במקום לבדוק רכיבי תפוקה או עמלות בנפרד. הסכום מוצג ברוטו: דמי מחלה הם שכר לכל דבר, ומנוכים מהם מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות כרגיל.
איך צוברים ימי מחלה
חודש זכאות אינו בהכרח חודש של נוכחות בלבד: סעיף 4(ד) כולל הפסקה שבעדה העובד זכאי לשכר או לתשלום שדינו כשכר. תקנה 4 כוללת גם מנוחה שבועית וחגים שאין עובדים בהם, אימון לשירות עבודה בשעת חירום, ימי אבל לפי דת או נוהג וחופשת לידה לפי חוק עבודת נשים. יש להביא היעדרויות מוכרות אלה בחשבון כשמזינים את חודשי הזכאות. האומדן הפשוט אינו משחזר סדר כרונולוגי של ניצול וצבירה מחדש, ולכן היתרה בפועל בתלוש קובעת.
1.5 יום לכל חודש עבודה מלא — 18 ימים בשנה — עד תקרת צבירה של 90 יום, בניכוי הימים שכבר שולמו (סעיף 4(א)). מי שלא עבד בכל ימי העבודה בחודש צובר באופן יחסי לפי סעיף 4(ב): מספר הימים שעבד חלקי 25 (או חלקי 21⅔ בשבוע של 5 ימים) כפול 1.5. המחשבון משלם רק על הימים שהצבירה מכסה — עם 2 חודשי ותק יש 3 ימים צבורים, ומחלה של 10 ימים מזכה ב־3 ימים בלבד (461 ₪); שאר הימים מופיעים בשורה נפרדת כימים ללא תשלום. הצבירה נשמרת אצל המעסיק ואינה נפדית בכסף בסיום העבודה — בניגוד לימי חופשה, שכן נפדים.
הסדרים ענפיים והבחירה בין מסלולים
הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה מחייבים בדיקת מסלול נפרדת לפי סעיפים 1 ו־12 לחוק; המחשבון אינו מיישם אותם. בענף השמירה והאבטחה צוברים 2 ימים לחודש, 24 בשנה, עד 130 יום (צו 2014, סעיף 14). בצו חברות כוח אדם 2004 סעיף 8.3.1 נקבעו 24 ימים בשנה, אך עד 30 ימים צבורים. בענף הבנייה, 25 ימים בשנה מהשנה השלישית ועד 161 יום חלים במסלול סעיף 39(ד) לצו 2015, למי שאינו במסלולי ביטוח דמי המחלה שבסעיפים 39(א)–(ג); הוותק הוא בענף ולא אצל המעסיק. בשירות המדינה: 2.5 ימים לכל חודש שירות, צבירה ללא הגבלה ומשכורת מלאה מהיום הראשון (תקשי"ר 33.212). כאשר יש זכאות הן לפי החוק והן לפי תנאי העבודה, סעיף 12(א) מאפשר בחירה באחת העילות; אין לצרף קצב צבירה ממסלול אחד לתקרה ממסלול אחר.
סעיף 4א אוסר פיטורים בתקופת הזכאות הצבורה עקב המחלה, עד התקופה המרבית שבחוק. החריגים הם הודעה מוקדמת שנמסרה לפני ההיעדרות עקב המחלה, הפסקת פעילות של מקום העבודה שאינה זמנית, הכרזת המעסיק כפושט רגל או צו פירוק לתאגיד. אלה חלופות נפרדות, ולא רק הסבר למונח סגירת מקום העבודה.
שאלות נפוצות
כמה משלמים על יום מחלה אחד?
כמה מקבלים על 5 ימי מחלה בשכר 10,000 ₪?
כמה ימי מחלה צוברים בשנה?
האם ימי מחלה נפדים בסיום העבודה?
מה עם מחלת ילד, בן זוג או הורה?
מקורות: חוק דמי מחלה: נוסח משולב, סעיפים 1–12; הפרסום הרשמי של תיקון 2011 לגובה התשלום ולצבירה; תיקוני 2009 לפיטורים ולמחלת בן משפחה, סעיפים 132–134; תקנות דמי מחלה, תקנות 1–4; חוזר משרד הבריאות 7/2024 ותיקון תקנות התעודות הקצרות; חוק הבחירות, סעיף 136; מחלת בן משפחה: ילד, בן זוג, הורה ותיקון 2014 למחלת הורה; הסדרים ענפיים: שמירה ואבטחה 2014, סעיף 14, כוח אדם 2004, סעיף 8.3.1, בנייה 2015, סעיף 39 ותקשי"ר 33.212. המחלקים 21.67 ו־25 לשווי יום עבודה הם הנחת מודל ואינם קבועים בחוק.