מה קובע החוק
חוק דמי מחלה קובע לוח תשלום מדורג לכל רצף מחלה: היום הראשון — ללא תשלום, הימים השני והשלישי — מחצית השכר, ומהיום הרביעי ואילך — שכר מלא. הספירה מתאפסת בכל תקופת מחלה חדשה: מי שחזר לעבודה וחלה שוב, מתחיל שוב מיום ראשון ללא תשלום. שווי יום עבודה מחושב מהשכר החודשי: חלקי 21.67 בשבוע עבודה של 5 ימים, או חלקי 25 בשבוע של 6 ימים.
מה נכלל ב"שכר הרגיל"
דמי המחלה משולמים לפי השכר שהייתם מקבלים אילו עבדתם: שכר היסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר, תוספת משפחה ותוספות מחלקתיות או מקצועיות קבועות. שעות נוספות, פרמיות והחזרי הוצאות — לא נכללים. לעובדים שעתיים ויומיים החישוב לפי הימים שהיו אמורים לעבוד באותה תקופה.
איך צוברים ימי מחלה
1.5 יום לכל חודש עבודה מלא — 18 ימים בשנה — עד תקרת צבירה של 90 יום. מי שלא עבד בכל ימי העבודה בחודש צובר באופן יחסי: מספר הימים שעבד חלקי 21.67 (או 25 בשבוע של 6 ימים) כפול 1.5. הצבירה נשמרת אצל המעסיק ואינה נפדית בכסף בסיום העבודה — בניגוד לימי חופשה, שכן נפדים.
המינימום החוקי — ורוב השוק מעליו
המחשבון מציג את רצפת החוק. בפועל, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה משפרים אותה במגזרים רבים: המגזר הציבורי משלם שכר מלא מהיום הראשון, בענפי השמירה וכוח האדם צוברים 2 ימים בחודש, ובענף הבנייה הצבירה גבוהה עוד יותר. בדקו מה חל עליכם בחוזה או בהסכם הענפי — התשלום לא יכול להיות נמוך מהחוק, רק גבוה ממנו.
שאלות נפוצות
כמה משלמים על יום מחלה אחד?
כמה מקבלים על 5 ימי מחלה בשכר 10,000 ₪?
כמה ימי מחלה צוברים בשנה?
האם ימי מחלה נפדים בסיום העבודה?
מה עם מחלת ילד או הורה?
מקורות: חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 והתקנות מכוחו — משרד העבודה; פירוט הזכויות — כל-זכות.