שתי מדרגות, לא אחת
מחיר המים לצרכני תאגידי המים והביוב אחיד בכל התאגידים ונקבע ברשות המים, אבל הוא לא אחיד בתוך החשבון שלכם. לכל נפש שרשומה אצל התאגיד מוקצית "כמות מוכרת" של 3.5 מ"ק לחודש, 7 מ"ק לתקופת חיוב דו־חודשית, בתעריף הנמוך (8.51 ₪ למ"ק כולל מע"מ ושירותי ביוב, מ־1.1.2026). כל מ"ק מעבר לכך מחויב בתעריף הגבוה, 15.62 ₪, שגבוה ממנו בכ־84%. הכמות המוכרת המינימלית ליחידת דיור היא לפי 2 נפשות, 14 מ"ק לתקופה, גם במשק בית של אדם אחד או בדירה שלא רשומות בה נפשות. בכיוון השני יש רצפה לחשבון: גם מי שלא צרך כמעט כלום מחויב לפי 1.5 מ"ק לחודש (3 מ"ק לתקופה, כ־26 ₪), לפי סעיף 3(ו) לכללי חישוב העלות.
המשמעות: החשבון מטפס לא־לינארית. משפחה בת 3 נפשות מקבלת כמות מוכרת של 21 מ"ק לתקופה, ולכן צריכה של 20 מ"ק כולה בתעריף הנמוך ועולה כ־170 ₪. אותה משפחה, אם תעלה ל־30 מ"ק, תשלם על 21 מ"ק בתעריף הנמוך (179 ₪) ועל עוד 9 מ"ק בתעריף הגבוה (140 ₪), סך הכול כ־319 ₪, כלומר 88% יותר על 50% יותר מים.
בחרו לפי הספק והשירות, לא לפי סוג היישוב. תעריף הבסיס של תאגידי המים והביוב חל גם על צריכה ביתית הכוללת מים וביוב אצל ספק מקומי רשותי וספק כפרי רב־יישובי (סעיף 3א(1) לכללי הספקים המקומיים). פרק 2 ופרק 9 בספר התעריפים מציגים את אותן מדרגות גם לספק מקומי רשותי ולרוב הספקים הכפריים הרב־יישוביים. לחברות הכלכליות נחל שורק ומנשה תעריפים נמוכים יותר; ייתכנו רכיבי ביוב נוספים לפי סעיף 3א(11). לכן בדקו את שם הספק ואת שתי המדרגות בשובר. מגורים במושב או במועצה אזורית אינם סיבה לבחור תעריף מים בלבד. אצל ספק מקומי אחר, לפי פרק 3, התעריפים הם 4.54 ₪ לכמות המוכרת ו־11.65 ₪ לכל כמות נוספת, למים בלבד. חיוב ביוב נפרד אינו מחושב כאן. תאגיד גובה לפי כללי התעריפים וכללי דמי ההקמה, ולא מוסיף אגרות והיטלי ביוב לפי חוק עזר (סעיף 2(ב) לכללי התעריפים).
המחשבון והדוגמאות מניחים תקופה דו־חודשית מלאה. תאגיד רשאי לבחור חיוב חודשי או דו־חודשי (סעיף 36 לכללי אמות המידה). אל תזינו כאן צריכה של שובר חודשי: הכמות המוכרת והחיוב המזערי יהיו שונים.
מספר הנפשות: מה מתעדכן לבד ומה חייבים לדווח
הכמות המוכרת מחושבת לפי מספר הנפשות שרשום אצל הספק, לא לפי מספר האנשים שגרים בבית בפועל. תאגיד מים הוא "ספק ציבורי", וככזה הוא מקבל את נתוני מרשם האוכלוסין לפחות אחת לחודשיים ומגדיל את מספר הנפשות מתחילת תקופת החיוב שבה התקבלו הנתונים (סעיפים 5 ו־7 לכללי הכמות המוכרת). כשהמרשם מראה פחות נפשות, הספק מודיע לכם ומקטין את המספר, אם לא הצגתם מידע אחר, רק מתחילת תקופת החיוב שאחרי שליחת ההודעה (סעיף 7(א)(2)). מי שרשום במרשם בכתובת שבה הוא גר, ילד שנולד או הורה שהעביר את כתובתו אליכם, מתעדכנים לרוב בלי שתעשו דבר.
לדווח בעצמכם צריכים מי שהמרשם לא משקף: מי שגר בכתובת שאינה הכתובת הרשומה שלו, ובראשם שוכרים (סעיף 12: טופס דיווח, חוזה שכירות או אישור ארנונה, ואישור מהספק בכתובת הרשומה שאינכם רשומים שם); מי שאינו אזרח ישראלי (סעיף 13); מי שגר דרך קבע בשני מקומות או ילדים במשמורת משותפת, שזכאים למחצית הכמות המוכרת בכל אחת מהדירות (סעיף 12(ב) ו־(ג), ולכן הטופס מקבל חצאי נפש). הכרה שלא לפי המרשם דורשת מסמכים המצביעים על מגורים העולים על שלושה חודשים (סעיף 3). "ספק אחר" לעניין הדיווח, לרבות ספק ציבורי שקיבל פטור מקבלת נתוני המרשם, עורך סקר נפשות אחת לשלוש שנים; מי שלא משיב נרשם כשתי נפשות (סעיפים 1 ו־9). לא כל ספק שאינו תאגיד הוא "ספק אחר".
דוגמה: משפחה בת 5 נפשות שרשומה כ־2 נפשות מקבלת כמות מוכרת של 14 מ"ק לתקופה במקום 35. אם היא צורכת 35 מ"ק, 21 מ"ק מחויבים בתעריף הגבוה במקום בנמוך, הפרש של 7.11 ₪ לכל מ"ק: 447 ₪ במקום 298 ₪, כלומר כ־149 ₪ בכל תקופה וכ־894 ₪ בשנה. החדשות הטובות: העדכון חל רטרואקטיבית. הספק מעדכן את מספר הנפשות מתחילת תקופת החיוב שהאסמכתאות מתייחסות אליה, אך לא יותר מ־6 תקופות חיוב לפני הדיווח (סעיף 9(ג)(1), החל על כל דיווח של צרכן מכוח סעיף 14). זהו גבול העדכון לפי מסלול הדיווח הזה; אם מדובר בחיוב שגוי אחר, בקשו בירור נפרד. אל תדחו את הדיווח. בכיוון ההפוך הכלל שונה: הפחתה של נפשות בעקבות דיווח חלה מתקופת החיוב שאחרי המועד שבו אירע השינוי לפי המסמכים שצירפתם, גם אם המועד קודם לדיווח, ולכן היא עלולה להוסיף חיוב על תקופות שכבר חויבו (סיפת סעיף 9(ג)(1)). לכן דווחו גם על ירידה במספר הדיירים בלי דיחוי, כדי שלא יצטבר חיוב רטרואקטיבי.
ההטבה לזכאים: עוד 3.5 מ"ק לחודש בתעריף הנמוך
הזכאות אינה נובעת מעצם קבלת קצבה. תקנה 1(א) לתקנות ההטבה מונה קבוצות מוגדרות, ובהן מקבלי גמלת ניידות, גמלת ילד נכה ונכות כללית עם נכות רפואית של 70% לפחות. במסלולי סיעוד, שירותים מיוחדים והבטחת הכנסה חלים תנאים נוספים, ולא כל מקבל קצבה נכלל. מסלול האזרח הוותיק כאן הוא קצבת אזרח ותיק לנכה לפי סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי: למי ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, בתנאי הסעיף. קצבת אזרח ותיק רגילה כשלעצמה אינה מספיקה. זו אינה רשימה מלאה: התקנות כוללות גם קבוצות נוספות, מסלול רפואי ושמירת זכאות קודמת בתנאים שנקבעו. בדקו את הרשימה המלאה בתקנות ואת הודעת הזכאות האישית; לבירור אם אתם כלולים אפשר לפנות לגוף שקובע את הזכאות או לספק המים, לפי הנחיות רשות המים. המחשבון אינו בודק זכאות. התקנות משנת 2014 ממשיכות לחול כל עוד לא פורסמו חדשות (סעיף 102(ב1)(3) לחוק).
הכמות הנוספת היא עד 3.5 מ"ק לחודש לכל זכאי. תקנה 3 מאפשרת הפחתה תקציבית בחודשים אוקטובר עד דצמבר, בכפוף להודעה שנקבעה בתקנות. המחשבון מניח זכאות לכל התקופה ותוספת מלאה; אם בשובר אושרה כמות חלקית או הופחתה ההטבה, האומדן אינו משקף אותה.
ההטבה מגיעה אוטומטית: הגוף שקבע את הזכאות (המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, הרשות לזכויות ניצולי השואה, ובמסלול הרפואי משרד הבריאות) מודיע לזכאי ומעביר בכל חודש את רשימת הזכאים לרשות המים, וממנה לתאגיד (תקנה 2). התאגיד עצמו אינו מוסמך להעניק את ההטבה; מי שסבור שהוא זכאי ולא קיבל אותה פונה לגוף שקבע את זכאותו, ובמסלול הרפואי למשרד הבריאות. בדירה של 3 דיירים שאחד מהם זכאי הכמות המוכרת היא 28 מ"ק לתקופה במקום 21, ובצריכה של 28 מ"ק החשבון הוא 238 ₪ במקום 288 ₪: כ־50 ₪ לתקופה וכ־300 ₪ בשנה. הזינו את מספר הזכאים בשדה "נפשות זכאיות" כדי לראות את זה בחשבון שלכם.
נזילה: איך מזהים, ומה מגיע לכם אחרי התיקון
לדוגמה בלבד, תוספת של 10–20 מ"ק לתקופה עולה 156 עד 312 ₪ כשהצריכה הרגילה כבר ממלאת את הכמות המוכרת. זהו תרחיש חישוב, לא אומדן לנפח נזילה טיפוסית. אם המונה מתקדם כשכל הברזים והמכשירים הצורכים מים סגורים, בדקו אם יש שימוש שלא הבחנתם בו או נזילה.
נזילה שתוקנה מזכה בהכרה ב"צריכה חריגה הנובעת מנזילה" כשהתנאים מתקיימים, והתאגיד חייב להכיר בה (סעיף 16(א)). לפי סעיפים 14–15, נדרשים צריכה חריגה, הצהרה שהנזילה תוקנה ובקשה בתוך 6 חודשים מתום תקופת החיוב האחרונה שמבקשים עליה. מגישים טופס 1 עם אסמכתאות לתיקון, וההכרה הרגילה מוגבלת ל־2 תקופות חיוב רצופות. במד ראשי נדרש שלא הוכרה נזילה בשנים עשר החודשים שקדמו לתקופה הראשונה המבוקשת; במד משויך לדירה מותרת לכל היותר הכרה קודמת אחת באותו חלון (סעיף 14(2)–(3)). בנסיבות חריגות מנכ"ל התאגיד או מי שמינה רשאים לחרוג מהמועד, מתדירות ההכרה וממספר התקופות, בהחלטה מנומקת (סעיף 16(ב)). לכן איחור אינו סיבה לוותר מראש על בירור.
לתאגיד מים וביוב, הכמות שהוכרה מחויבת בתעריף נזילה: עד 100 מ"ק מעל הצריכה הרגילה בתעריף הכמות המוכרת, ומעבר לכך במגורים 1 ₪ לפני מע"מ, כלומר 1.18 ₪ כולל מע"מ (סעיף 25(ב) לכללי חישוב העלות ופרק 10 בספר התעריפים). "צריכה רגילה" מחושבת לפי ממוצע תקופות החיוב בשנה האחרונה שבהן נקרא המד ושלא הוגשה לגביהן בקשה להכרה בנזילה או בקשת בירור לפי סעיפים 43 או 52א(א) לכללי השירות, כהגדרה לצורך התעריף שבספר התעריפים. המחשבון כאן אינו מחשב את זיכוי הנזילה.
גינה, בריכה וצריכה חריגה
צריכת גינה תלויה בשטח, בצמחייה ובאופן ההשקיה, ולא מחושבת כאן בנפרד. מילוי בריכה ביתית בגודל 4×8 מטר בעומק 1.5 מטר הוא 48 מ"ק, וכשהצריכה הרגילה של הבית כבר ממלאת את הכמות המוכרת כל המ"ק האלה בתעריף הגבוה: כ־750 ₪ בפעולה אחת. זו דוגמת נפח, לא צריכה טיפוסית למשק בית. תוספת כמות מוכרת במסלול הרפואי נבחנת במשרד הבריאות, ולא נקבעת במחשבון.
שאלות נפוצות
מה זה בדיוק מ"ק, ואיך משווים לצריכת מכשיר?
איך מעדכנים את מספר הנפשות, ומאיזה מועד זה חל?
התעריפים זהים בכל הארץ?
האם חריגה מהכמות המוכרת מעידה על בזבוז?
מה קורה אם לא משלמים את חשבון המים?
מקורות: תעריפי המים והביוב (1.1.2026) וספרי התעריפים: רשות המים, תעריפים; הכמות המוכרת, המינימום לשתי נפשות, העדכון ממרשם האוכלוסין והדיווח הרטרואקטיבי: כללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016; החיוב המזערי (סעיף 3(ו)) ותעריף הנזילה (סעיף 25): כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות), התש״ע–2009; ההטבה לזכאים: תקנות תאגידי מים וביוב (אמות מידה ורשימת זכאים להפחתה בתשלום), התשע״ד–2014. הנחיות ההטבה והדוגמאות: רשות המים, הטבות לאוכלוסיות מיוחדות; תנאי חיוב והכרה בנזילה: כללי אמות המידה לשירות, לרבות התיקונים; תעריפים ודמי הקמה: כללי תאגידי מים וביוב, תעריפים; ניתוק והצמדת סף החוב: כללי ניתוק אספקת מים וביוב.