מתי שכר נחשב מולן ומה מזינים
המועד החוקי לתשלום וסף ההלנה הם שני דברים שונים. בשכר חודשי רגיל, המועד לפי סעיף 9 הוא סוף חודש העבודה, גם אם בחוזה נרשם מועד תשלום מאוחר יותר; בשכר על בסיס תקופה ארוכה מחודש, החלק היחסי לכל חודש נחשב משתלם על בסיס חודש. בשכר לפי שעה, יום, שבוע או תפוקה, סעיף 10 קובע את תום מחצית החודש שבה הועסקתם, אלא אם נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה; בעבודה במשך כל החודש עם מקדמות לפי ההסכם חל סעיף 9. לשכר שלא נקבע לו מועד בסעיפים 9 עד 12 חלות תקנות הגנת השכר (מועד מיוחד לתשלום שכר עבודה), התשמ״ח־1987: שכר המשתלם לפי רישום המעסיק, עד תום חודש העבודה; שכר המשתלם לפי דיווח העובד שהוגש עד חמישה ימים מתום החודש, עד היום השישי מתום חודש העבודה, ובדיווח מאוחר יותר בתום החודש שלאחר חודש הדיווח. לפי תקנה 3, אם שולמה עד ה־27 בחודש העבודה מקדמה של שליש לפחות מהשכר המוערך לאותו חודש אחרי הניכויים, או שהמעסיק נוהג לחשב שכר זה על בסיס השכר המשתלם בחודש שלאחר חודש העבודה, המועד הוא תום החודש שלאחר חודש העבודה. לעבודה מסוימת ולהפרשי העלאת שכר כללים נוספים. הזינו את המועד החוקי שנבדק, ולא אוטומטית את היום התשיעי או ה־15. לפי סעיף 11, בעבודה מסוימת שנמשכה יותר מארבעה עשר ימים, השכר מגיע בגמר הביצוע אם שולמו במהלכה מקדמות לפי ההסכם; ללא מקדמות כאלה חל כלל השכר לפי תוצרת. סעיף 12 שומר בסיום העבודה על המועד שבו השכר היה משתלם לפי סעיפים 9 עד 11 אילו נמשכה.
סעיף 13 מסמיך את השר, באישור ועדת העבודה, לקבוע מועד כשלא נקבע מועד בסעיפים 9 עד 12, והסמכות מומשה: תקנות הגנת השכר (מועד מיוחד לתשלום שכר עבודה), התשמ״ח־1987 בתוקף, והן שמחליפות את תקנות 1977. תקנה 1 קובעת לשכר כזה המשתלם לפי רישום המעסיק את תום חודש העבודה; תקנה 2 קובעת לשכר המשתלם לפי דיווח העובד את היום השישי מתום חודש העבודה כשהדיווח הוגש בתוך חמישה ימים, ואת תום החודש שלאחר חודש הדיווח כשהוגש מאוחר יותר; תקנה 3 דוחה את המועד לפי תקנות 1 ו־2(א) לתום החודש שלאחר חודש העבודה כשהמעסיק שילם עד ה־27 בחודש מקדמה של שליש לפחות מהשכר המוערך אחרי הניכויים, או כשהוא נוהג לחשב שכר זה על בסיס השכר של החודש הבא. דחייה כזו מזיזה את תחילת הספירה בחודש שלם, ולכן בדקו איזו תקנה חלה לפני שמזינים מועד. סעיף 14 עוסק בהפרשי העלאת שכר: בהעלאה למפרע חל המועד המוסכם, ובהיעדרו מועד השכר הקרוב, בכפוף לסמכות בית הדין לפי הסעיף; בהעלאה עתידית לפי הסכם קיבוצי, או לפי הסכם בכתב בין ארגון עובדים למעסיקים אף שאינו הסכם קיבוצי, מותר לדחות את התוספת עד שישה חודשים מהמועד הרגיל; חוזה אישי אינו נמנה עם ההסכמים שהסעיף מונה. המחשבון אינו קובע מועד אוטומטי למקרים אלה.
בשכר הרגיל המחושב כאן, שכר שלא שולם עד היום התשיעי שלאחר מועדו נחשב מולן לפי סעיף 1. כשנחצה הסף, הספירה בנוסחה חוזרת למועד המקורי. הסף אינו היתר לשלם באיחור. הזינו את סכום שכר העבודה שהולן שעליו מבוסס החישוב, ולא אוטומטית את סך התלוש או ההפקדה לבנק. סעיף 1 מגדיר שכר עבודה כתשלומים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו, לרבות תשלומים בעד חגים, פריון ושעות נוספות; החזרי הוצאות ותשלומים נלווים, כמו נסיעות, הבראה ואש״ל, אינם שכר עבודה לעניין זה לפי הפסיקה, ואין להוסיפם לבסיס. המחשבון אינו מכריע במחלוקת על רכיב מסוים, על ניכויים או על מה שכבר שולם; מחלוקת מחייבת בדיקת תלושים ואסמכתאות.
שני מסלולים ומוסכמות האומדן
סעיף 17 קובע את הגבוה משני מסלולים: 5% לשבוע הראשון ו־10% לכל שבוע נוסף או חלקו; או הפרשי הצמדה ותוספת של 20% על השכר וההצמדה לכל חודש, וחלק יחסי לחלק מחודש. אין הנחה שמסלול מסוים תמיד גבוה יותר. לפי סעיף 17(ב) פיצוי ההלנה הוא חלק משכר העבודה לכל דבר, פרט לעניין סעיף 17 עצמו.
מוסכמות אומדן: הספירה היא הפרש ימים קלנדריים, ללא יום המועד לתשלום. חלקי חודשים מחושבים כימים חלקי 30, ולא לפי אורכו של כל חודש קלנדרי; בדוגמת הפיצויים במאמר מוצג גם הפער הכספי בין המוסכמות. מדד החודש הקודם נבחר מיום 16, ולפניו מדד החודש שלפני הקודם. זו אינה בדיקה של מועד הפרסום בפועל. לפי הלמ״ס הפרסום הרגיל הוא ב־15 בחודש ב־18:30; כשמועד זה חל בשישי, בשבת, בערב חג או בחג, הפרסום הוא בשישי או בערב חג ב־14:00. לכן סמוך לפרסום, ובפרט כשמקודמת הודעה, יש לבדוק את המדד שפורסם לפני כל מועד; בחירת יום 16 אינה כוללת התאמות אלה או שעות. ירידת מדד אינה מפחיתה את הבסיס במודל. אלה אינן הכרעות משפטיות מדויקות לכל מקרה; בתאריכים היסטוריים יש לבדוק גם את נוסח הדין שחל אז. הסדרה הזמינה כאן היא 2005-01 עד 2026-09; הצגת טווח אינה אישור שבוצע רענון היום. המדדים וחודשיהם מופיעים בתוצאה. מדד חסר אינו אפס, ולכן לא ניתן להשלים את ההשוואה או להציג תוצאה מלאה כשהוא דרוש.
בדוגמה ההיסטורית של שכר 8,000.00 ₪, שמועדו 31.7.2026 ושולם ב־31.8.2026: 5% + 4 × 10% = 45%, כלומר 3,600.00 ₪. הנתונים שבסדרה נותנים במסלול ההצמדה 1,680.97 ₪, ובהצמדה לבדה 22.90 ₪. הסכומים מעוגלים לאגורות רק בתום כל מסלול. הסכום הכולל הוא הבסיס המנורמל ועוד הפיצוי המעוגל. שורת ההמשך מקפיאה את הפרשי ההצמדה ומוסיפה 7 ימים בשכר או 30 ימים בפיצויים, לא חודש קלנדרי ולא תחזית מדד.
סמכות בית הדין, מס וחדלות פירעון
זה אומדן נוסחה לפני מס ולפני הכרעה, לא סכום מובטח ולא תקרה מוחלטת. סעיף 18 מאפשר הפחתה או ביטול בטעות כנה, בנסיבה שאין למעסיק שליטה עליה או במחלוקת ממשית על עצם החוב, ובלבד שהחלק שאינו שנוי במחלוקת שולם במועדו. בפסיקת פיצויי הלנת שכר לפי סעיף 17, סעיף 26ג(א) מאפשר לבית הדין להתחשב גם בהרשעה של המעסיק בשל אותו מעשה, או בעיצום כספי שהוטל עליו בשל אותו מעשה לפי חוק הגנת השכר (עיצום כספי). בהלנת שכר מינימום סעיף 8 לחוק שכר מינימום מאפשר לבית הדין פיצוי מוגדל ככל שייראה לו צודק; הוא אינו מחושב כאן.
התוצאה לפני מס, ללא חישוב נטו. סעיף 9(21) לפקודת מס הכנסה מתייחס לפיצויי הלנת שכר עד רכיב הפרשי ההצמדה והריבית שבסעיף 159א(א), לא להצמדה בלבד. כשההכנסה החייבת בחודש כלשהו ב־24 החודשים שקדמו לקבלת הפיצוי עלתה על הסכום החל באותו חודש, מרכיב המס שבפיצוי הפטור חייב במס. לא נבדקים כאן ההכנסה הקודמת, התקרה או הניכוי; אין להחיל את הפטור אוטומטית על הלנת פיצויי פיטורים.
חדלות פירעון: סעיף 19 פוטר נאמן או מפרק מהוספת פיצוי הלנה על שכר שלפני הצו המתאים לפי סעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי; הוא אינו פוטר מהוספתו לשכר שהתחייב בו לאחר הצו. באישור החוב הוא רשאי להוסיף הפרשי הצמדה. סעיף 20(ד) מחיל גם את סעיף 19 על הלנת פיצויי פיטורים. תשלום מהמוסד לביטוח לאומי כפוף לצווים, לתנאים ולגבולות שבפרק ח׳, ואינו מבטיח את מלוא תוצאת המחשבון.
הטופס מיועד לאומדן שכר עבודה רגיל או פיצויי פיטורים לפי הכללים המוצגים כיום. הוא אינו מחשב קצבה או חוב לקופת גמל, את סף ההלנה המיוחד לעובד שירות בעבודת משק, או את אחריות המעסיק בפועל לפי חוק שכר מינימום. בחירת תאריך היסטורי אינה אישור שהנוסח הנוכחי חל אז. תשלומים חלקיים ובסיס שנוי במחלוקת דורשים בדיקה נפרדת.
מועדי התביעה דורשים בדיקה דחופה
פיצוי הלנה: ככלל שנה מהיום שבו נחשב מולן, או 60 ימים מהקבלה, לפי המוקדם; בית הדין רשאי להאריך את חלון הקבלה ל־90 ימים. סעיף 17א(ב) קובע חריג מורכב של הלנות חוזרות: לפחות שלוש בתוך 12 חודשים רצופים, במסגרת שלוש השנים שלאחר התשלום שאליו קשור הפיצוי, עשויות להעמיד תקופה של שלוש שנים. אין בכך להחיות זכות שחלפה לה תקופת השנה לפי סעיף 17א(ג). התיישן הפיצוי או שבית הדין ביטל אותו, סעיף 18א מחיל את חוק פסיקת ריבית והצמדה על אף סעיף 6 שבו, כך שבית הדין רשאי לפסוק על החוב ריבית או הפרשי הצמדה לפי אותו חוק. תביעת השכר עצמו, להבדיל מהפיצוי, כפופה לתקופת ההתיישנות הכללית של שבע שנים לפי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות. המחשבון אינו בודק התיישנות; יש לבדוק בדחיפות את המועדים והעילות. תקופת תביעת פיצוי ההלנה שונה מתקופת תביעת החוב עצמו. שמרו תלושים, אישורי תשלום, הסכמים ודרישות כתובות; אין בחישוב מועד אחרון להגשת תביעה או קביעה שהתפטרות מזכה בפיצויים.
הלנת פיצויי פיטורים
לפי סעיף 20(א) בודקים את המאוחר מבין המועדים הרלוונטיים: סיום היחסים; מועד לפי הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או צו הרחבה; מועד שנקבע לזכות חוזית עודפת, ובהיעדר מועד כשהזכות נקבעה לאחר הסיום, יום קביעתה; יום קביעת זכות מאוחרת בהסכם או הסדר קיבוצי או בצו הרחבה כשלא נקבע מועד לתשלום; ומילוי תנאי מאוחר לפי החוק או תום התקופה שנדרשה לקיומו. חוזה אישי אינו דוחה כך כל זכות בסיסית. יש להזין מועד חוקי לפי סעיף 20(א), לרבות היווצרות זכות או תנאי מאוחרים. מועד חוזי לפי סעיף 20(א)(3) נוגע רק לזכות העודפת על החוק או ההסדר הקיבוצי. בזכאות שאינה מכוח סעיפים 1(א) או 5 לחוק פיצויי פיטורים, סעיף 20(ג) דורש דרישה בכתב עם העילה; דרישה שנמסרה אחרי המועד דוחה אותו ליום מסירתה. על הסכום המגיע מקופת גמל מכוח תשלומי המעסיק חל חריג סעיף 20(ה) כשהמעסיק הודיע לקופה בכתב בתוך 15 ימים מהמועד החוקי שהוא מסכים לתשלום. לפי סעיף 20(ב2) המעסיק רשאי להפחית מהפיצויים ומפיצוי ההלנה חוב של העובד כלפיו או סכום שהוא חייב או זכאי לנכות מהפיצויים; פיצוי ההלנה עצמו הוא חלק מפיצויי הפיטורים לכל דבר פרט לסעיף 20(ב) (סעיף 20(ב1)), וכשנפטר העובד והמעסיק הפקיד את הפיצויים בקופת בית הדין, יום ההפקדה נחשב יום התשלום (סעיף 20(ו)). סעיף 20(ד) מוסיף עילות הפחתה, ובהן מחלוקת ממשית על הזכות, מחלוקת על מועד הסיום ואי־מסירת פרטים שנדרשו לקביעת הזכות או הסכום.
פיצויים נחשבים מולנים אם לא שולמו בתוך 15 ימים. בימים 16 עד 30 הסולם מוסיף הצמדה בלבד; לאחר מכן הצמדה ותוספת 20% לחודש, עם חלק יחסי. בדוגמה היסטורית של פיצויים 40,000.00 ₪, שמועדם 30.6.2026 ושולמו ב־14.8.2026, יש 45 ימים; ההצמדה במודל היא 0.00 ₪, והאומדן הוא 12,000.00 ₪. סייגי ההכרעה והמס עדיין חלים.
להמחשת השפעת ספירת החודשים באותה דוגמה: אם סופרים חודש שלם עד 30.7.2026 ועוד 15/31 מהחודש הבא, מתקבלים 11,870.97 ₪, לעומת 12,000.00 ₪ בחלוקת הימים ב־30. הפער בדוגמה זו הוא 129.03 ₪. זו השוואה בין מוסכמות חישוב, לא קביעה שהחלופה היא הסכום המגיע בדין או שהפער הזה הוא גבול לכל מקרה.
שאלות נפוצות
המשכורת לא נכנסה ב־1 לחודש, זו כבר הלנה?
כמה פיצוי הלנה מגיע על חודש איחור?
תוך כמה זמן חייבים לתבוע פיצוי הלנה?
פיצויי הפיטורים שולמו לי באיחור, מה מגיע?
למה מופיע חסר מדד במקום סכום?
מקורות: נוסח החוק: חוק הגנת השכר, סעיפים 1, 9 עד 14, 17, 17א, 18, 18א, 19, 20 ו־26ג; תקנות הגנת השכר (מועד מיוחד לתשלום שכר עבודה), התשמ״ח־1987; חוק ההתיישנות, סעיף 5; בסיס החישוב לפי הפסיקה: כל זכות; חוק שכר מינימום, סעיף 8; פקודת מס הכנסה, סעיפים 9(21) ו־159א; חוק הביטוח הלאומי, פרק ח׳; הלמ״ס, מועדי פרסום מדדי המחירים. הדין והסייגים נבדקו בספטמבר 2026; תאריך הבדיקה אינו תאריך פרסום מקור או רענון סדרת המדד.