מחשבון עלות מינוס: כמה עולה מינוס בבנק

איך הבנק מחשב את הריבית על המינוס

הריבית על יתרת חובה בעובר ושב בנויה משתי שכבות. הראשונה היא הפריים: ריבית בנק ישראל ועוד 1.5 נקודות אחוז, 4.75% מ־3.9.2026. השנייה היא התוספת שבהסכם המסגרת שלכם, שהבנק קובע לפי הסיכון, ולעיתים במדרגות לפי גובה היתרה. הבנק מחשב ריבית על היתרה של כל יום, בשיעור השנתי חלקי 365, וסוכם אותה עד מועד החיוב. לפי כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), החיוב יכול להיות חודשי או רבעוני, והסכם המסגרת חייב לציין את סכום המסגרת, את שיעור עמלת הקצאת האשראי, את הריבית לכל מסגרת ואת ריבית החריגה, ואת תקופת חישוב הריבית (סעיף 18).

אם הריבית שחויבה לא מכוסה, היא מצטרפת ליתרה ונושאת ריבית בעצמה, וחוק אשראי הוגן מחייב לציין בהסכם מסגרת שהריבית חלה גם על ריבית שנצברה בתקופות קודמות ולא נפרעה (סעיף 15א). כללי הגילוי הנאות מחייבים לציין לצד שיעור הריבית על אשראי בשקלים שאינו צמוד גם את הריבית המתואמת השנתית (סעיף 2(ב)), המחושבת לפי הנוסחה שבתוספת א' לכללים. בנק לאומי פרסם ב־3.9.2026 ריבית מרבית של 12.75% על אשראי במסגרת, שהיא 13.373% מתואמת; זה בדיוק החישוב לחיוב רבעוני, וכך גם בהודעה של בנק הפועלים (11.25% ו־11.73%). בריבית המסגרת בברירת המחדל, 11.25%, הריבית המתואמת היא 11.73% בחיוב רבעוני ו־11.85% בחיוב חודשי.

דוגמה מלאה: יתרת חובה ממוצעת של 10,000 ₪ בתוך מסגרת של 12,000 ₪, בפריים ועוד 6.5%, התוספת המרבית שבנק הפועלים פרסם למסגרת מסוג "משכורת" (בהודעה לשינויים מ־3.9.2026, כשהפריים היה 4.75%, זו ריבית של 11.25%). זו אינה התוספת המרבית בבנק כולו: באותה הודעה, בחח״ד פרטי מדורג התוספת המרבית היא 9.1%. לפי בנק ישראל, הריבית הממוצעת בפועל על מינוס בתוך המסגרת הייתה באוגוסט 2026 11.4% בממוצע למערכת הבנקאית, כלומר פריים ועוד כ־6.4 נקודות, קרוב לתוספת שבדוגמה; הריבית בהסכם שלכם יכולה להיות גבוהה או נמוכה ממנה. בפריים של היום הריבית היא 11.25%, ובשנה זה 1,125 ₪ ריבית, כ־94 ₪ בכל חודש. עמלת הקצאת האשראי אינה מוסיפה כאן דבר, כי הריבית של כל רבעון גבוהה מהעמלה. כל 1,000 ₪ שתורידו מהיתרה חוסכים 113 ₪ בשנה.

את הנתונים של החשבון שלכם אפשר לקבל מהבנק: לבקשתכם, הבנק מודיע בתוך 10 ימים את המסגרת המאושרת, את הריבית במסגרת ובחריגה, את מספרי הריבית (סכום היתרות היומיות) ואת סכום הריבית שחויבה. כשהחיוב גבוה מ־200 ₪ בחיוב רבעוני, או מ־60 ₪ בחיוב חודשי, הוא מודיע גם בלי בקשה (סעיף 20).

חריגה מהמסגרת: ריבית גבוהה יותר, וחיובים שעלולים לחזור

"ריבית חריגה" היא התוספת לריבית שהבנק גובה על היתרה שמעל המסגרת המאושרת. בהודעה של בנק הפועלים לשינויים מ־3.9.2026, התוספת המרבית על הסכום בחריגה, וגם על מינוס בחשבון בלי מסגרת מאושרת, היא 11.6% מעל הפריים (16.35% בפריים של אותה הודעה). אצל לאומי, באותו מועד, הריבית המרבית על חריגה הייתה 16.05%, כלומר פריים ועוד 11.3% (3.3 נקודות מעל הריבית המרבית במסגרת).

לפי הוראת ניהול בנקאי תקין 325, בנק אינו אמור לאפשר יתרת חובה מעל המסגרת שאושרה, אלא בשלושה מקרים: ביקשתם ממנו לכבד חיוב מסוים (ואם החריגה נמשכת יותר מיום עסקים אחד, מגדירים מראש ובכתב מסגרת זמנית); הבנק העמיד מסגרת נוספת באופן חד־צדדי, ואז הוא אינו רשאי לגבות עמלה על העמדתה, והריבית בה לא תעלה על הריבית במסגרת האחרונה שהוסכמה בכתב; או שלא יכול היה למנוע את החריגה, ואז עליו להודיע לכם שעליכם לפעול מיד לביטול החריגה ולהימנע מחיובים נוספים שייצרו חריגה או יגדילו אותה. הבנק רשאי שלא ליישם את ההוראה על חריגה של עד 2,000 ₪ באשראי לאנשים פרטיים, ובלבד שהיא אינה נמשכת זמן רב. במלחמת "חרבות ברזל", במבצע "עם כלביא" ובמבצע "שאגת הארי" התירו הוראות שעה של בנק ישראל (251, 252 ו־253) לבנק לכבד חריגה של יחיד עד 5,000 ₪ בלי להגדיר מסגרת בכתב בתוך יום עסקים; האחרונה שבהן עמדה בתוקף עד 31.5.2026.

לפני שהבנק מעמיד את החוב לפירעון מיידי, הוא שולח בדרך כלל התראה שמפרטת את הפעולות שתוכלו לנקוט כדי למנוע זאת, ככל שישנן, ונותנת לפחות 21 ימי עסקים לפעול (סעיף 7(ג)(1) לחוק אשראי הוגן). לעניין ההתראה הזו החוק רואה ביתרה שמעל המסגרת תשלום שבפיגור (סעיף 7(ד)); אין זו קביעה שכל חריגה היא פיגור לכל עניין. בנסיבות מיוחדות, כשההמתנה עלולה לפגוע ביכולת הגבייה בגלל הרעה בכושר הפירעון או צורך בפעולה מיידית, הבנק רשאי שלא לשלוח את ההתראה מראש, ובלבד שישלח אותה בהקדם האפשרי לאחר שהחשש הוסר (סעיף 7(ג)(2)).

דוגמה: יתרה ממוצעת של 20,000 ₪ במסגרת של 16,000 ₪, בתוספות של ברירת המחדל. על 16,000 ₪ משלמים 11.25%, 1,800 ₪ בשנה, ועל 4,000 ₪ בחריגה 16.35%, עוד 654 ₪: סך הכול 2,454 ₪. אם הבנק היה מגדיל את המסגרת ל־20,000 ₪ באותה תוספת, העלות הייתה 2,250 ₪, 204 ₪ פחות.

עמלת הקצאת אשראי: מתי משלמים על מסגרת

לפי כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), עמלת הקצאת אשראי נגבית מיחיד ברבעון שבו מסגרת האשראי לא נוצלה. אם המסגרת נוצלה חלקית, משלמים את הריבית של הרבעון או את העמלה, הגבוה מביניהן. את סכום העמלה קובע כל בנק בתעריפון שלו: אצל הפועלים ואצל לאומי היא 12 ₪ לרבעון ליחיד (בהודעות מ־3.9.2026).

לכן מסגרת של 12,000 ₪ שלא נגעתם בה עולה 48 ₪ בשנה. גם מינוס קטן עולה לפחות את העמלה: יתרה ממוצעת של 300 ₪ במסגרת של 5,000 ₪ מייצרת 34 ₪ ריבית בשנה, והבנק גובה עוד 14 ₪ כדי שבכל רבעון תשלמו לפחות 12 ₪, כלומר 48 ₪ בשנה. במצב כזה גם סגירת המינוס לא חוסכת דבר כל עוד המסגרת נשארת: מסגרת שלא נוצלה עולה אותם 48 ₪ בעמלה.

מינוס או הלוואה, ומה אומר החוק על התקרה

בנק ישראל מפרסם בכל חודש את הריבית הממוצעת על אשראי שניתן למשקי בית, לכל בנק, לכל חברת כרטיסי אשראי ובממוצע למערכת. בספטמבר 2026 הממוצע למערכת על אשראי בריבית משתנה לא צמודה היה 7.93%. על אותה יתרה של 10,000 ₪ לשנה זה 793 ₪ ריבית במקום 1,125 ₪ במינוס, 332 ₪ פחות. ההשוואה הזו היא לפי ריבית בלבד: הלוואה נפרעת בתשלומים קבועים, עשויה לשאת עמלות, ומשתלמת רק אם המסגרת לא מתמלאת שוב אחרי שסגרתם אותה. את לוח הסילוקין המלא תמצאו במחשבון ההלוואה.

חוק אשראי הוגן חל גם על בנקים. הוא קובע תקרה לשיעור העלות של אשראי בשקלים: ריבית בנק ישראל הידועה במועד כריתת ההסכם ועוד 15 נקודות אחוז, 18.25% לפי הריבית היום (התוספת הראשונה). במסגרת אשראי היחס נמדד מול הסכום שהבנק התחייב להעמיד, כלומר מול המסגרת, ולא מול היתרה שניצלתם (סעיף 15א). הריביות המרביות ששני הבנקים פרסמו לשינויים מ־3.9.2026, עד 16.35% על חריגה, נמוכות מהתקרה הנוכחית. בהסכם מסגרת, שיעור הריבית שמגלים לפי החוק אינו מביא בחשבון ריבית דריבית (סעיף 15א), ולכן המחשבון משווה לתקרה את הריבית השנתית שהזנתם, ולא את הריבית המתואמת, ומציין כשהיא גבוהה מהתקרה. זו השוואת עזר בלבד, ואינה קובעת אם הסכם מסוים חוקי.

מה המחשבון לא כולל

המחשבון מניח יתרה ממוצעת קבועה לאורך התקופה, ולא משחזר את היתרות היומיות שלכם: כשהיתרה נעה מעל המסגרת ומתחתיה, החלוקה בין ריבית המסגרת לריבית החריגה בחשבון שלכם יכולה להיות שונה. הוא מניח חודש ממוצע של 365/12 ימים, פריים קבוע לאורך התקופה (בפועל הפריים משתנה בכל החלטת ריבית של בנק ישראל, והריבית שלכם זזה איתו), ותוספת אחת לכל היתרה במסגרת, בלי מדרגות לפי גובה היתרה. עמלת הקצאת האשראי נבדקת רק לרבעונים שלמים בתקופה, מול הריבית הרבעונית על החלק שבמסגרת. לא נכללים עמלות העובר ושב האחרות, ריבית פיגורים והוצאות גבייה, עמלות של חשבון עסקי (לעסק קטן העמלה היא אחוז מהמסגרת) ואשראי מתגלגל בכרטיס אשראי. התוצאה היא הערכה, ואינה ייעוץ פיננסי.

שאלות נפוצות

מקורות: ריבית בנק ישראל (3.25%) · בנק ישראל, המדיניות המוניטרית · מועד תחילת הריבית (3.9.2026) · בנק ישראל, הריביות שמפרסם בנק ישראל · עמלת הקצאת אשראי · כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח–2008, תוספת ראשונה, חלק 3, פרט 3(א)(1) · הסכם המסגרת, פירוט הריבית והריבית המתואמת · כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב–1992, סעיפים 1, 2(ב), 18, 20 ותוספת א' · חריגה מהמסגרת · בנק ישראל, הוראת ניהול בנקאי תקין 325 (גרסה 7), סעיפים 3, 4, 8 · תקרת העלות, מסגרת אשראי והתראה · חוק אשראי הוגן, התשנ"ג–1993, סעיפים 1, 5, 7, 15א והתוספת הראשונה · הריבית הממוצעת בפועל על מינוס בעו"ש בתוך המסגרת (אוגוסט 2026) · בנק ישראל, קו המשווה: עובר ושב · הריבית הממוצעת על הלוואות למשקי בית (ספטמבר 2026) · בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים: ריבית אשראי שניתן למשקי בית · הפריים (ריבית בנק ישראל ועוד 1.5 נקודות אחוז, בהגדרות שבהודעה), דוגמאות לתוספות ולעמלה · בנק הפועלים, הודעה על שינויים בעלות האשראי בעו"ש מ־3.9.2026, בנק לאומי, שיעורי ריבית בחח"ד (קובץ שהבנק מחליף בכל שינוי; הערכים כאן מההודעה שפורסמה ב־3.9.2026, כפי שנקראה ב־28.9.2026). הריבית שלכם היא זו שבהסכם המסגרת.