מחשבון ריבית דריבית

מזינים סכום התחלתי, הפקדה חודשית ותשואה שנתית — ורואים כמה יצטבר, כמה מזה הפקדתם וכמה הרוויח הכסף בעצמו לאורך השנים.

✓ מעודכן אוגוסט 2026
שנים
%
7% הוא סדר גודל של תשואה נומינלית ארוכת טווח במדד מניות רחב. פיקדון בנקאי או קרן כספית — הרבה פחות.
שווי החיסכון בסוף התקופה
‎₪601,701‎
אחרי 20 שנים בתשואה שנתית של 7.0%
סך ההפקדות שלכם‎₪260,000‎
הרווח שהכסף ייצר‎₪341,701‎
חלק הרווח מהסכום הסופי56.8%
פי כמה גדל הכסף2.31
בניכוי מס רווחי הון 25% (הערכה)‎₪516,276‎
ההפקדה מבוצעת בסוף כל חודש והתשואה מחושבת חודשית (השיעור השנתי מחולק ל־12). זוהי תשואה ממוצעת קבועה — בשוק אמיתי יש שנים חזקות ושנים שליליות, והתוצאה בפועל תלויה גם בסדר שבו הן מגיעות. מס רווחי ההון בישראל הוא 25% על הרווח הריאלי, כך שהשורה האחרונה היא הערכה מחמירה.
0150K301K451K602K048121620
שווי כוללההפקדות בלבד
הפקדות: 260,000רווח מריבית דריבית: 341,70157% רווחמהסכום הסופי
הפקדות · 43%רווח מריבית דריבית · 57%
מודעה
300×250
בקצרה: סכום התחלתי של 20,000 ₪ עם הפקדה של 1,000 ₪ בחודש בתשואה שנתית של 7% מגיע אחרי 20 שנה ל־601,701 ₪. מתוכם 260,000 ₪ הם ההפקדות ו־341,701 ₪ הרווח שהכסף ייצר בעצמו — 56.8% מהסכום הסופי.

למה ריבית דריבית מרגישה לא הגיונית

ריבית רגילה מחושבת על הקרן בלבד. ריבית דריבית מחושבת גם על הריבית שכבר נצברה, ולכן הקצב מאיץ עם הזמן במקום להישאר קבוע. הדוגמה הקלאסית: אגורה אחת שמכפילה את עצמה כל יום. אחרי עשרה ימים יש 5.12 ₪, אחרי עשרים ימים 5,243 ₪ — ואחרי שלושים ימים 5.37 מיליון ₪. שני שלישים מהסכום הסופי נוצרים בחמישה הימים האחרונים. אותה תופעה בדיוק, בקצב איטי בהרבה, עובדת על חיסכון לטווח ארוך.

במספרים ריאליים: מי שמפקיד 1,000 ₪ בחודש במשך 30 שנה בתשואה שנתית של 7% מפקיד 360,000 ₪ מכיסו ומסיים עם כ־1,220,000 ₪. שני שלישים מהסכום הסופי לא באו מהכיס — הם נוצרו על הדרך.

כלל ה־72: כמה זמן ייקח לכסף להכפיל את עצמו

מחלקים 72 בתשואה השנתית באחוזים ומקבלים בקירוב טוב את מספר השנים עד להכפלה. בתשואה של 7% — כ־10.3 שנים. ב־4% — 18 שנים. ב־10% — כ־7 שנים. הכלל עובד גם הפוך: באינפלציה של 3%, כוח הקנייה של כסף שיושב בעו"ש נחתך בחצי בתוך 24 שנים.

עשר שנים מוקדם יותר שוות יותר מעשרים שנה של הפקדות

דנה מפקידה 1,000 ₪ בחודש מגיל 25 עד 35 — עשר שנים, 120,000 ₪ בסך הכול — ואז מפסיקה לחלוטין ומשאירה את הכסף לעבוד עד גיל 65. יוסי מתחיל בגיל 35 ומפקיד 1,000 ₪ בחודש ברציפות עד גיל 65 — שלושים שנה, 360,000 ₪. בתשואה של 7% דנה מסיימת עם כ־1,405,000 ₪ ויוסי עם כ־1,220,000 ₪. דנה הפקידה שליש ממה שיוסי הפקיד וסיימה עם יותר, רק כי לכסף שלה היו עוד עשר שנים לגדול.

אם אתם מתלבטים בין להתחיל עכשיו בסכום קטן לבין לחכות שנה־שנתיים ולהתחיל בסכום גדול — התחילו עכשיו בקטן. בטווח של 30 שנה, זמן שווה יותר מסכום.

דמי ניהול: אחוז אחד שעולה מאות אלפים

אחוז אחד של דמי ניהול הוא לא אחוז אחד מהתוצאה. הפקדה של 1,000 ₪ בחודש למשך 30 שנה בתשואה נטו של 7% מגיעה לכ־1,220,000 ₪; באותה השקעה בתשואה נטו של 6% — כלומר עם אחוז אחד שהלך לדמי ניהול — מגיעים לכ־1,005,000 ₪. הפער הוא כ־215,000 ₪, בערך 60% מכל מה שהפקדתם. בקופות גמל ובקרנות השתלמות דמי הניהול ניתנים למיקוח, ובקרנות סל מחקות הם ממילא נמוכים.

ומה עם המס

על רווחי הון מניירות ערך בישראל משלמים 25%, אבל רק על הרווח הריאלי — הרווח בניכוי האינפלציה שנצברה מאז הרכישה. מי שהשקיע 100,000 ₪ ומכר אחרי חמש שנים ב־180,000 ₪ כשהאינפלציה הייתה 2.5% בשנה, משלם מס על 66,859 ₪ ולא על 80,000 ₪ — כ־16,700 ₪ במקום 20,000 ₪. המס נגבה רק במכירה, ולכן דחיית מכירה היא בעצמה הלוואה ללא ריבית מרשות המסים. בקרן השתלמות הרווחים פטורים ממס לחלוטין עד תקרת ההפקדה המוטבת, ובקופת גמל להשקעה יש פטור אם מושכים את הכסף כקצבה אחרי גיל 60.

שאלות נפוצות

איזו תשואה ריאלית להזין?
תלוי באפיק. מדד מניות רחב הניב היסטורית כ־9%–10% נומינלי בשנה לאורך עשרות שנים, שהם כ־7% ריאלי. תיק מעורב של מניות ואיגרות חוב — 4%–6%. קרן כספית או פיקדון — סביב ריבית בנק ישראל. ככל שהתשואה גבוהה יותר כך גם התנודתיות, והמחשבון מניח קצב אחיד.
כל כמה זמן באמת מחושבת הריבית?
משתנה לפי המכשיר. בקרן נאמנות או בקופת גמל השווי מתעדכן כל יום מסחר, כך שחישוב חודשי הוא קירוב טוב. בפיקדון בנקאי הריבית לרוב מחושבת לתקופה שלמה. ההבדל בין חישוב חודשי לשנתי על 7% הוא כ־0.23 נקודות אחוז לשנה — לא דרמטי, אבל קיים.
מה ההבדל בין תשואה נומינלית לריאלית?
נומינלית היא התשואה בשקלים. ריאלית מנכה ממנה את האינפלציה ומשקפת את השינוי בכוח הקנייה. בתשואה נומינלית של 7% ואינפלציה של 3%, התשואה הריאלית היא כ־3.9% — מחלקים 1.07 ב־1.03 ולא מחסירים.
האם עדיף להפקיד סכום גדול בבת אחת או לפרוס לחודשים?
מבחינה מתמטית, הפקדה חד־פעמית מוקדמת מנצחת בממוצע, כי לכסף יש יותר זמן בשוק. פריסה חודשית מקטינה את הסיכון להיכנס בדיוק לפני ירידה חדה ומתאימה יותר למי שממילא חוסך מהמשכורת. המחשבון תומך בשילוב של השניים.
למה חשוב הסדר של שנים טובות ורעות?
בזמן צבירה זה כמעט לא משנה — התוצאה הסופית תלויה בעיקר בתשואה הממוצעת. בזמן משיכה זה קריטי: ירידה חדה בשנים הראשונות של המשיכה שוחקת את הקרן במקביל למשיכות ומקטינה משמעותית את כמות הכסף שתחזיק.

מקורות: מס רווחי הון — רשות המסים; נתוני תשואות ודמי ניהול בקופות — רשות שוק ההון.