1. מחושב
  2. הלוואות והשקעות
  3. אינפלציה

מחשבון אינפלציה

מזינים סכום, שנים ושינוי מחירים שנתי קבוע. מקבלים את כוח הקנייה במחירי היום ואת מחירו העתידי של אותו סל, ללא תשואה על הכסף.

✓ מקור: בנק ישראל והלמ״ס להסבר המדד והיעד · החישוב הוא תרחיש להמחשה, לא נתון נוכחימה השתנה בנתונים ←
₪
מאפס עד 100,000,000 ₪. הסכום מעוגל לשקל הקרוב; חצי שקל כלפי מעלה.
שנים
מ־1 עד 50 שנים שלמות. ערך קטן מ־1 מועלה ל־1; בשאר הטווח חלקי שנה מושמטים.
%
ברירת המחדל 3% היא המחשה ניתנת לעריכה בקצה העליון של יעד יציבות המחירים (1%–3%). לא תחזית, ממוצע היסטורי או המלצה. ערך שלילי מדמה דפלציה.
מ־-10% עד 25%, במאיות האחוז. חצי מאית מעוגל הרחק מאפס. אלה גבולות התרחיש בממשק, לא גבולות כלכליים אפשריים.
כוח קנייה עתידי במחירי היום (תרחיש להמחשה)
‎₪74,409‎
של ‎₪100,000‎ בעוד 10 שנים
הנחת התרחיש, קבועה ולא תחזית3.00% לשנה במשך 10 שנים, ללא תשואה
הסכום ההתחלתי‎₪100,000‎
מחיר אותו סל בעתיד (כסף נומינלי)‎₪134,392‎
עליית מחירים מצטברת, לפני עיגול הסכומים+34.4%
שינוי בכוח הקנייה: שחיקה (משלים לסכום המוצג)−‎₪25,591‎
שינוי ממוצע לשנה, מתוך השינוי המוצג−‎₪2,559‎
בקצב הזה: זמן תיאורטי למחצית כוח קנייה חיוביכ־23.4 שנים
הנחת שינוי מחירים קבוע לאורך התקופה, לא מדידה או תחזית. ללא תשואה, מסים, עמלות, שינוי בשכר או שינוי בהרכב הסל שלכם. סכומי כסף מעוגלים לשקל הקרוב, חצי כלפי מעלה; השינוי בכוח הקנייה משלים את הסכום ההתחלתי לתוצאה המוצגת. האחוז המצטבר מחושב לפני עיגול הסכומים. הזמן התיאורטי למחצית או להכפלה מניח שאותו קצב נמשך גם מעבר לתקופת התרחיש, ואינו תחזית. הגרפים מוצגים בסולמות נפרדים ולעיתים ביחידות שונות, כמצוין מעל כל גרף. למדד המחירים לצרכן הנוכחי.

כוח קנייה במחירי היום (₪); שנים מתחילת התרחיש, בסולם נפרד.

025K50K75K100K0246810

מחיר הסל בעתיד, כסף נומינלי (₪); שנים מתחילת התרחיש, בסולם נפרד.

034K67K101K134K0246810
...
בקצרה: בהנחת אינפלציה קבועה של 3% לשנה, 100,000 ₪ יקנו בעוד 10 שנים מה שקונים היום 74,409 ₪. סל שעולה היום 100,000 ₪ יעלה אז 134,392 ₪, שינוי מצטבר של 34.4%. זהו תרחיש להמחשה, לא תחזית.

מחשבונים קשורים

תרחיש עתידי, לא המדד האחרון

המחשבון מדגים שינוי במחירים לאורך זמן בהנחה שקצב השינוי נשאר קבוע. ברירת המחדל 3% היא דוגמה ניתנת לעריכה בקצה העליון של יעד יציבות המחירים, 1%–3%. הממשלה קובעת את היעד בהתייעצות עם הנגיד, ובנק ישראל פועל להשגתו. היעד אינו תחזית, והמחשבון אינו מציג את ברירת המחדל כממוצע היסטורי או כהמלצה לתכנון שלכם. גם הנחות במחשבונים אחרים הן תרחישים, ואין להסיק מהבדל ביניהן איזו אינפלציה צפויה.

הלמ״ס מודדת את השינוי במחיר סל מוצרים ושירותים הכולל, בין היתר, דיור, מזון ותחבורה. משקלי הסל מתעדכנים מעת לעת, כפי שמפורט בהודעת הלמ״ס על עדכון הסל וקבוצות הצריכה; אין כאן דירוג של קבוצות הצריכה. ההוצאה האישית שלכם עשויה להשתנות אחרת מהמדד הכללי. המדד האחרון שפורסם ולוח הפרסומים נמצאים בעמוד מדד המחירים לצרכן, בנפרד מהתרחיש העתידי.

איך מחושבים כוח הקנייה ומחיר הסל

מחיר הסל בעתיד מתקבל מהכפלת הסכום היום בגורם השינוי השנתי, בחזקת מספר השנים. כוח הקנייה של סכום שנשאר ללא תשואה מתקבל מחלוקת הסכום באותו גורם מצטבר. באינפלציה כוח הקנייה יורד, ובדפלציה הוא עולה. סכום אפס נשאר אפס בשני החישובים.

בדוגמה של 100,000 ₪, 10 שנים ו־3% לשנה, כוח הקנייה הוא 74,409 ₪ במחירי היום, והשינוי המוצג הוא מינוס 25,591 ₪. מחיר אותו סל בעתיד הוא 134,392 ₪. אחרי 20 שנים כוח הקנייה הוא 55,368 ₪. בקצב זה כוח קנייה חיובי מגיע למחציתו אחרי כ־23.4 שנים; הזמן התיאורטי יכול להיות ארוך מאופק התרחיש.

בדקו כמה תרחישים במקום להסתמך על הנחה אחת. בדוגמה, 100,000 ₪ פחות 25,591 ₪ נותנים את 74,409 ₪ המוצגים. מחיר הסל העתידי הוא תשובה אחרת: כמה כסף תצטרכו אז, לא כמה שווה הסכום הקיים במחירי היום.

שכר, קצבאות ומסים אינם מתעדכנים באותה דרך

הצמדת שכר או חוזה תלויה בדין ובהסכמים החלים, ולא נובעת אוטומטית מעצם עליית המדד. שכר נומינלי ללא שינוי, תחת אינפלציה של 3%, מאבד כ־2.91% מכוח הקנייה בשנה, ולא בדיוק את שיעור האינפלציה. קצבאות הביטוח הלאומי מוצמדות בחלקן למדד ובחלקן לשכר הממוצע; נכות כללית, שירותים מיוחדים וילד נכה הן דוגמאות לקבוצה השנייה, לפי הסבר הביטוח הלאומי.

העדכון האוטומטי לפי המדד של הסכומים שבסעיף 120ב לפקודת מס הכנסה, ובהם מדרגות המס ונקודת הזיכוי, מוקפא לשנות המס 2025–2027. הוראת ההקפאה מפנה לסכומי 1 בינואר 2024 לאחר עיגולם. לפי סעיף 120ב(ה)(2), העדכון ב־1 בינואר 2028 יחושב מסכומי הבסיס האלה לפני העיגול, לפי שינוי המדד בשנת 2027, ולא כהשלמה מצטברת של שנות ההקפאה. זהו מנגנון ההצמדה הקבוע כיום; חקיקה נפרדת יכולה לשנות גם סכומים וגם את בסיס העדכון. כך, סעיף 7 בפרק ריווח מדרגות המס בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2026 קובע שלצורך סעיף 120ב(ה), הסכומים שבאותו פרק ייחשבו כאילו היו הסכומים המתואמים ל־1 בינואר 2024. לכן בבסיס העדכון של סכומים אלה יש להביא בחשבון את הסכומים שנקבעו בחוק החדש, ולא לחזור לסכומי המדרגות הישנים. סעיף ההצמדה וההקפאה בנוסח הפקודה. המחשבון אינו מחשב מס או זכאות לקצבה.

נזילות וסיכון לצד שחיקת הכסף

כסף נזיל יכול לשרת הוצאות קרובות ורזרבה למצבי חירום; גודל הרזרבה תלוי בצרכים וביציבות ההכנסה. בתרחיש אינפלציה חיובית סכום שאינו נושא תשואה מאבד כוח קנייה, אך אין מכך המלצה להעביר את כולו להשקעה. השקעות עשויות להפסיד. הצמדה למדד לבדה אינה מבטלת סיכון שהמנפיק לא יעמוד בהתחייבויותיו או שמחיר האג״ח ירד לפני הפדיון. מדריך רשות ניירות ערך לקרנות נאמנות מסביר את סיכוני האשראי והריבית של אג״ח המוחזקות בקרנות. המס והעלויות בפועל תלויים במכשיר ובנסיבות ההחזקה ואינם מחושבים כאן; אין בכך הבטחה לתוצאה ריאלית נטו.

פיקדון בריבית קבועה כפוף לתנאיו ואינו משנה את הריבית בכל החלטת בנק ישראל. לפי הסבר בנק ישראל על קרן כספית, מאפייני הקרנות עשויים לאפשר תשואה דומה לריבית הבנק לאורך זמן; זו אינה התחייבות לתשואה מסוימת או להגנה מלאה משחיקה.

מה המחשבון לא כולל

אין כאן סדרת מדדים היסטורית, תחזית כלכלית, תשואה על חיסכון, מסים, עמלות או בחירת השקעה. תנאי הצמדה בחוזה, רצפת מדד, מועדי תשלום ושינויים אישיים בסל הצריכה אינם מחושבים. הטווחים של 1–50 שנים, עד 100,000,000 ₪ ושיעור שנתי בין -10% ל־25% הם גבולות הממשק בלבד. סכומים מעוגלים לשקלים שלמים; שנים מתחת ל־1 מועלות ל־1, ובשאר הטווח חלקי שנה מושמטים. בזמן ההקלדה מוצג הסבר על הערך לחישוב בלי לשנות את הקלט; ביציאה מהשדה הוא מתעדכן. גם קישור משותף מחיל את אותם גבולות ועיגול.

שאלות נפוצות

איזה שיעור אינפלציה להזין?
ברירת המחדל 3% היא תרחיש המחשה בקצה העליון של יעד 1%–3%, לא תחזית או המלצה. הזינו הנחות שונות והשוו את השפעתן; לא ניתן לדעת מראש את קצב שינוי המחירים לאורך כל התקופה.
מה ההבדל בין אינפלציה שנתית למדד המחירים לצרכן?
המדד מתאר רמת מחירים ביחס לתקופת בסיס. אינפלציה שנתית נמדדת כשינוי מול אותו חודש בשנה הקודמת. שינוי חודשי הוא נתון לתקופה אחרת. השיעור כאן הוא הנחה קבועה קדימה, לא העתק של הנתון האחרון.
האם העלאת משכורת של 2% משפרת את כוח הקנייה?
לא בהכרח. בהעלאה נומינלית של 2% ובאינפלציה של 3%, כוח הקנייה יורד בכ־0.97%. משווים את גורם עליית השכר לגורם עליית המחירים, ולא רק מחסרים את האחוזים.
אפשר לחשב אינפלציה שלילית?
כן. ערך שנתי שלילי, עד -10% בממשק, מדמה דפלציה: מחיר הסל יורד וכוח הקנייה של סכום קבוע עולה. זהו גבול תרחיש שנבחר למחשבון, לא טענה שאין ירידות גדולות יותר. באפס שינוי מחירים נשארים הסכום וכוח הקנייה ללא שינוי.
למה האחוז המצטבר לא תמיד זהה ליחס בין הסכומים המוצגים?
האחוז מחושב מהשינוי המצטבר לפני עיגול סכומי הכסף לשקלים. כוח הקנייה מעוגל פעם אחת, והשינוי הכספי נגזר ממנו כך שהסכום ההתחלתי ועוד השינוי המוצג שווים לכוח הקנייה המוצג. ממוצע השינוי לשנה הוא ממוצע חשבוני של השינוי המוצג, לא הפסד קבוע בכל שנה.

מקורות: הסבר המדד: הלמ״ס, מדד המחירים לצרכן; קביעת היעד: חוק בנק ישראל, סעיף 3(ב); הטווח הקיים: בנק ישראל, מסקנות בחינת יעד האינפלציה מ־6.11.2024 והדוח המצורף; סיכוני אשראי וריבית באג״ח שבקרנות: רשות ניירות ערך, מדריך למשקיע בקרנות נאמנות. השיעור העתידי הוא הנחת המשתמש, לא נתון מהמקורות.

מחשבונים קשורים