מחשבון אינפלציה

מזינים סכום, מספר שנים ושיעור אינפלציה — ורואים כמה הוא יהיה שווה בכוח קנייה, וכמה כסף תצטרכו אז כדי לקנות את מה שהוא קונה היום.

✓ מעודכן אוגוסט 2026
שנים
%
יעד בנק ישראל: 1%–3% בשנה. הממוצע רב־השנים בישראל קרוב לגבול העליון של היעד.
שווי קנייה עתידי
‎₪74,409‎
זה מה ש־‎₪100,000‎ יקנו בעוד 10 שנים, במחירי היום
כמה יעלה אז מה שעולה היום ‎₪100,000‎‎₪134,392‎
עליית מחירים מצטברת34.4%
כוח קנייה שנשחק‎₪25,591‎
שחיקה ממוצעת לשנה‎₪2,559‎
בקצב הזה, הכסף מאבד חצי מערכו תוך23.4 שנים
החישוב מניח אינפלציה קבועה לאורך כל התקופה — בפועל היא משתנה משנה לשנה. שיעור האינפלציה בישראל נמדד לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי חודש.
034K67K101K134K0246810
כוח הקנייה של הסכוםהסכום שיידרש לאותה קנייה
מודעה
300×250
בקצרה: באינפלציה שנתית של 3%, 100,000 ₪ יקנו בעוד 10 שנים רק מה שקונים היום 74,409 ₪, ומה שעולה היום 100,000 ₪ יעלה אז 134,392 ₪ — עליית מחירים מצטברת של 34.4%. בקצב הזה הכסף מאבד מחצית מערכו בתוך 23.4 שנים.

מה בעצם נמדד

אינפלציה בישראל נמדדת דרך מדד המחירים לצרכן, שמחשבת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מדי חודש — בדרך כלל ב־15 בחודש, עבור החודש שהסתיים. המדד עוקב אחרי סל קבוע של מוצרים ושירותים שמייצג את הצריכה של משק בית ממוצע, כשהמשקל הגדול ביותר הוא לדיור (שכר דירה ועלויות מגורים), אחריו מזון, תחבורה ותקשורת. כשאומרים שהאינפלציה עמדה על 3%, הכוונה היא שהסל הזה התייקר ב־3% בהשוואה לאותו חודש בשנה הקודמת.

המדד הוא ממוצע, ולכן הוא לא בהכרח מתאר את מה שקורה לכם. משפחה שמוציאה חלק גדול מההכנסה על שכר דירה ודלק תחווה אינפלציה גבוהה מהמדד הרשמי כשאלה מתייקרים, גם אם מחירי הריהוט ירדו.

איפה ישראל עומדת

יעד האינפלציה של בנק ישראל הוא 1%–3% בשנה. אחרי עשור של אינפלציה נמוכה מאוד — לפעמים אפילו שלילית — הגיע גל עולמי שדחף את האינפלציה בישראל לשיא של כ־5%–5.4% בתחילת 2023, הגבוה ביותר מאז 2008. בנק ישראל הגיב בהעלאת ריבית חדה, ומאז האינפלציה ירדה בהדרגה חזרה לכיוון היעד. הלקח המעשי: 3% בשנה אינם תרחיש קיצון — הם קרובים לגבול העליון של מה שבנק ישראל מוכן לחיות איתו, ולכן זו הנחת ברירת מחדל סבירה לתכנון ארוך טווח.

מי צמוד למדד ומי לא

חלק גדול מהמחויבויות של משקי בית בישראל צמוד למדד. מסלולי משכנתא צמודים: הקרן עצמה גדלה עם המדד, כך שההחזר החודשי עולה וייתכן שתחזירו קרן גדולה מזו שלקחתם. חוזי שכירות רבים כוללים סעיף הצמדה למדד. קצבאות הביטוח הלאומי, מדרגות המס ונקודות הזיכוי מתעדכנות אף הן לפי המדד. לעומת זאת השכר בחוזה אישי אינו צמוד אוטומטית לכלום — ולכן שנה בלי העלאה בשכר היא בפועל הפחתה ריאלית בגובה האינפלציה.

דוגמה מלאה: 100,000 ₪ שיושבים בעו"ש

100,000 ₪ שנשארים בעובר ושב באינפלציה של 3% בשנה שווים בכוח קנייה כ־74,410 ₪ אחרי עשר שנים וכ־55,370 ₪ אחרי עשרים. מהצד השני של אותו מטבע: כדי לקנות בעוד עשר שנים מה שעולה היום 100,000 ₪, תצטרכו כ־134,390 ₪. בקצב של 3% הכסף מאבד מחצית מערכו הריאלי בתוך 23.4 שנים. אין שום פעולה שנדרשת כדי שזה יקרה — זה מה שקורה כשלא עושים דבר.

אינפלציה היא הסיבה שקרן חירום גדולה מדי היא גם היא סיכון. 3–6 חודשי הוצאות נזילים — הכרחי. מעבר לזה, כסף שיושב שנים בעו"ש מפסיד בוודאות; אפילו קרן כספית או פיקדון שמניבים כמו ריבית בנק ישראל מקטינים את הפער.

איך מגנים על החיסכון

שלוש דרכים מקובלות, כל אחת עם מחיר משלה. איגרות חוב צמודות מדד (ממשלתיות או קונצרניות) מבטיחות תשואה ריאלית ידועה מראש, אבל התשואה הריאלית עצמה נמוכה. נכסים ריאליים — נדל״ן, מניות של חברות שיכולות להעלות מחירים — נוטים לשמור על ערך לאורך זמן, במחיר תנודתיות. מכשירים שקליים קצרים כמו קרן כספית או פק"מ מתעדכנים במהירות עם ריבית בנק ישראל, שעולה בדרך כלל כשהאינפלציה עולה. מה שלא עובד: להשאיר סכומים גדולים בעובר ושב.

שאלות נפוצות

איזה שיעור אינפלציה נכון להזין לתכנון?
3% הוא הנחה סבירה ושמרנית לתכנון ארוך טווח, כי זה הגבול העליון של יעד בנק ישראל. למי שרוצה תרחיש עדין יותר — 2%. אם אתם מתכננים הוצאה בתחום שמתייקר מהר מהמדד הכללי, כמו דיור או השכלה, שקלו שיעור גבוה יותר.
מה ההבדל בין אינפלציה שנתית למדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן הוא המספר עצמו — רמת מחירים ביחס לתקופת בסיס. האינפלציה השנתית היא קצב השינוי שלו ב־12 החודשים האחרונים. כשמדווחים שהמדד עלה ב־0.4% בחודש מסוים, זו נתון חודשי; קצב האינפלציה השנתי מחושב מול אותו חודש בשנה שעברה.
האם משכורת שעלתה ב־2% עלתה?
רק אם האינפלציה הייתה נמוכה מ־2%. בעלייה של 2% באינפלציה של 3%, השכר הריאלי ירד בכ־1%. זו הסיבה שכדאי לבדוק כל שנה־שנתיים אם השכר שלכם עוקב אחרי המדד — בלי העלאה, אתם מרוויחים בפועל פחות.
למה בנק ישראל מעלה ריבית כשהאינפלציה עולה?
ריבית גבוהה מייקרת אשראי ומעודדת חיסכון, וכך מקררת ביקושים ומרסנת עליות מחירים. המחיר הוא האטה בפעילות הכלכלית והחזרי משכנתא גבוהים יותר לכל מי שיש לו מסלול צמוד פריים.
איך אינפלציה משפיעה על משכנתא צמודה?
היא מגדילה את יתרת הקרן. במשכנתא צמודת מדד, אינפלציה של 3% בשנה מוסיפה 3% ליתרה שנותרה, וההחזר החודשי מתעדכן בהתאם. מנגד, במסלול לא צמוד האינפלציה דווקא עוזרת ללווה — היא שוחקת את הערך הריאלי של החוב.

מקורות: מדד המחירים לצרכן ונתוני אינפלציה — הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; יעד האינפלציה והריבית — בנק ישראל.