מה זה מחיר ליחידת מידה ואיך מחשבים אותו
מחלקים את המחיר בכמות, ומכפילים ביחידה שנוח להשוות בה. 500 גרם ב-12.90 ₪: 12.9 ÷ 500 × 100 = 2.58 ₪ ל-100 גרם. 750 גרם ב-17.90 ₪: 17.9 ÷ 750 × 100 = 2.39 ₪ ל-100 גרם. האריזה הגדולה זולה יותר, והקטנה יקרה ממנה ב-8.1% על כל 100 גרם. המחשבון ממיר ק״ג לגרמים וליטר למ״ל לפני החישוב, ולכן אפשר להזין אריזה אחת בגרמים ואחרת בק״ג: 800 גרם ב-7.50 ₪ הם 0.94 ₪ ל-100 גרם, ו-1 ק״ג ב-8.90 ₪ הוא 0.89 ₪ — הקטנה יקרה ב-5.3%. יחידת התצוגה נבחרת לפי האריזות: ל-100 גרם או ל-100 מ״ל כשלפחות אריזה אחת קטנה מק״ג או מליטר, ולק״ג או לליטר כשכולן גדולות מזה — כמו על תווית המדף.
התווית על המדף כבר מראה את זה
לפי תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס״ח-2008, חנות ששטחה מעל 100 מ״ר וכל חנות מקוונת חייבות להציג ליד המחיר גם מחיר ליחידת מידה: ל-1 ק״ג, 1 ליטר, 1 מטר או 1 מ״ר — ובמזון ארוז ובקוסמטיקה שמשקלם או נפחם קטן מק״ג או מליטר, ל-100 גרם או ל-100 מ״ל. כשעל האריזה מצוין משקל נטו, המחיר ליחידת מידה מחושב לפי הנטו. התקנות בתוקף מ-1.1.2009, ויש להן פטורים: יין, תרופות ותוספי מזון, לחם לא ארוז, סיגריות, איפור, ומוצרים עד 100 גרם או 100 מ״ל שאינם נמכרים בכמה גדלים. שני מקרים שבהם התווית לא עוזרת ומחשבון כן: במבצע, התקנות דורשות להציג את המחיר ליחידת מידה לפי המחיר הרגיל (המחיר במבצע מותר רק בנוסף), כך שאת מחיר המבצע ליחידה צריך לחשב לבד; ובשתי חנויות שונות, שתי תוויות שלא עומדות זו ליד זו.
שלושה טריקים שהמחיר ליחידה חושף
שרינקפלציה — אותו מחיר, פחות תוכן. אריזה של 500 גרם ב-12.90 ₪ שהפכה ל-450 גרם באותו מחיר עלתה מ-2.58 ₪ ל-2.87 ₪ ל-100 גרם: התייקרות של 11.1% שלא מופיעה על שום שלט. 3 ב-25.80 ₪ מול אריזה גדולה — במחשבון מזינים את המבצע ככמות כוללת ומחיר כולל: 3 אריזות של 500 גרם הן 1.5 ק״ג ב-25.80 ₪, כלומר 17.20 ₪ לק״ג; אריזת 1.5 ק״ג ב-29.90 ₪ היא 19.93 ₪ לק״ג, יקרה ב-15.9% — אבל רק אם באמת תצרכו את שלוש האריזות. יחידות ונפח — אותו עיקרון: 12 ביצים ב-14.90 ₪ הן 1.24 ₪ לביצה מול 1.10 ₪ ב30 ביצים (13.2% הפרש); פחית 330 מ״ל ב-4.50 ₪ היא 1.36 ₪ ל-100 מ״ל מול 0.53 ₪ בבקבוק 1.5 ליטר — פי 2.59 יותר ליחידת נפח.
דוגמה מלאה: מה המחשבון מראה
על ברירת המחדל — 500 גרם ב-12.90 ₪ מול 750 גרם ב-17.90 ₪ — התוצאה היא מוצר ב׳ ב-2.39 ₪ ל-100 גרם. מוצר א׳ מופיע ב-2.58 ₪ ל-100 גרם, יקר ב-8.1%, ובאותם 12.90 ₪ מוצר ב׳ היה נותן 540.5 גרם במקום 500 גרם — אותם 8.1%, מהצד השני. שורת ההפרש מתרגמת את זה לשקלים: 500 גרם במחיר של מוצר ב׳ היו עולים 11.93 ₪, כלומר 0.97 ₪ יותר על אריזה אחת של מוצר א׳; מי שקונה אריזה כזו כל שבוע משלם 50.44 ₪ יותר בשנה (52 קניות — הנחת חישוב, לא נתון). כשמוסיפים מוצר שלישי או רביעי, המוצרים מסודרים מהזול ליקר וכל אחד מהם מושווה לזול ביותר. כששני מוצרים יוצאים באותו מחיר ליחידה (ההפרש מתעגל לאפס), המחשבון אומר שוויון.
מה המחשבון לא כולל
איכות, מותג וטריות — ההשוואה היא של מחיר בלבד. אריזה גדולה של מוצר מתכלה שנזרקת בחלקה יקרה יותר בפועל מכל מחיר ליחידה שמופיע עליה. משקל נטו מול ברוטו: מזינים את הכמות שכתובה על האריזה (בנוזל בגביע — המשקל המסונן, אם הוא מצוין). תנאים נלווים למבצעים — מינימום קנייה, דמי חבר, מלאי — לא נכללים; למחשבון הנחה יש מצב "מבצע כמותי" לחישוב ההנחה האפקטיבית ב-1+1 ובמבצעי "השני ב-50%". השוואה בין סוגי יחידות שונים — משקל מול נפח, למשל — אינה אפשרית מתמטית בלי לדעת את הצפיפות של המוצר, והמחשבון אומר זאת במקום להשוות. המחיר שמזינים הוא המחיר לצרכן, כולל מע״מ; רכיב המע״מ שבתוך המחיר — במחשבון מע״מ.
שאלות נפוצות
איך מחשבים מחיר ל-100 גרם?
מה יותר משתלם, אריזה גדולה או קטנה?
מה זה מחיר ליחידת מידה על תווית המדף?
איך משווים מחיר לק״ג עם מחיר לליטר?
איך מכניסים מבצע 3 ב-25.80 למחשבון?
מקורות: חובת הצגת מחיר ליחידת מידה, יחידות ההצגה (1 ק״ג / 1 ליטר / 1 מטר / 1 מ״ר, ובמזון ארוז וקוסמטיקה מתחת לק״ג או לליטר — 100 גרם / 100 מ״ל), הכלל במבצעים והפטורים — תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס״ח-2008 (ק״ת תשס״ח, 1361; בתוקף מ-1.1.2009; הנוסח נבדק בספטמבר 2026), מכוח חוק הגנת הצרכן, התשמ״א-1981 (סעיף 17ב). החישוב עצמו הוא חשבון טהור ואינו תלוי בנתון מתוארך.