מחשבון ממוצע בגרות אוניברסיטאי

בקצרה: אין בונוס אחד לכולם: כל אוניברסיטה מפרסמת טבלה משלה, וכולן נותנות אותו רק לציון 60 ומעלה ורק למקצוע שברשימתן. בתל אביב מתמטיקה 5 יח״ל מקבלת 35, מקצועות הליבה 25 ושאר מקצועות הרשימה 20; ב־4 יח״ל: אנגלית ומתמטיקה 12.5, השאר 10. בדוגמת ברירת המחדל (20 יח״ל) ממוצע גלמי של 87.40 הופך ל־102.40, ובטכניון (מתמטיקה במשקל כפול) ל־105.32. מוסיפים מקצוע מוגבר בציון 90, והממוצע האופטימלי בתל אביב הוא 108.10 אחרי השמטת תנ״ך וספרות, ולא 103.92.

איך עובד בונוס יחידות הלימוד, ולמה אין מספר אחד

הבונוס אינו של משרד החינוך אלא של כל אוניברסיטה בנפרד: כל מוסד מפרסם בדף הרישום שלו טבלה משלה, ומעדכן אותה לפי שנת הקבלה. בכל ארבעת המוסדות הבונוס מתווסף לציון, המכפלה ביחידות מסוכמת ומחולקת בסך היחידות, והציון עם הבונוס אינו נחתך ב־100: ציון 90 במקצוע ליבה ב־5 יח״ל נספר בתל אביב כ־115, וציון 92 במתמטיקה 5 יח״ל כ־127. שלושה תנאים משותפים לכולם: הציון הסופי הוא 60 לפחות, המקצוע נמצא ברשימת הבונוס של המוסד (מקצוע שאינו ברשימה נכלל בממוצע בלי בונוס), והבחינה אינה צירוף של מקצועות. מקצוע ב־1 עד 3 יח״ל אינו מקבל בונוס באף מוסד.

מקצוע (5 יח״ל / 4 יח״ל)	תל אביב	העברית	הטכניון	חיפה
מתמטיקה	35 / 12.5	35 / 15	30 / 10	35 / 20
אנגלית	25 / 12.5	25 / 15	25 / 10	25 / 20
פיזיקה, כימיה, ביולוגיה	25 / 10	25 / 15	25 / 10	25 / 20
ספרות, היסטוריה, תנ״ך	25 / 10	25 / 15	25 / 10	25 / 20
מדעי המחשב	20 / 10	25 / 15	25 / 10	20 / 10
אזרחות	20 / 10	25 / 15	20 / 10	20 / 10
מחשבת ישראל	20 / 10	25 / 15	20 / 10	20 / 10
ערבית (שפת אם)	25 / 0	25 / 0	25 / 10	25 / 20
לשון והבעה עברית ושאר מקצועות הרשימה	20 / 10	20 / 10	20 / 10	20 / 10

הטבלה מציגה בונוסים רגילים. בטכניון, מצרף מדעי של מתמטיקה ושני מקצועות מדעיים שונים, או מתמטיקה עם מקצוע מדעי ומקצוע טכנולוגי מוכר, כולם בבחינות של 5 יח״ל, מזכה בבונוס 30 בכל מקצוע במצרף. שני מקצועות טכנולוגיים לבדם אינם מספיקים. החישוב כאן מיישם זאת לפיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומדעי המחשב; הוא אינו כולל עבודות גמר או את יתר המקצועות הטכנולוגיים ברשימה הרשמית.

בטכניון, הבונוס ב־4 יח״ל הוא 10 לכל מקצוע שבטבלאות, גם למקצועות הליבה, למדעים ולערבית, וכך מחשב המחשבון הרשמי של הטכניון. דף הבונוסים הכתוב מציין את ה־10 במפורש רק לרשימות המקצועות הנוספים, והחישוב כאן הולך לפי המחשבון.

ההבדלים אינם קטנים: אותו ציון באנגלית ב־4 יח״ל שווה בטכניון 10 נקודות, בתל אביב 12.5, בעברית 15 ובחיפה 20. הטכניון גם שונה במבנה: מתמטיקה 5 יח״ל מקבלת 30 ולא 35, אבל יחידות המתמטיקה נספרות במשקל כפול (5 יח״ל = 10 במכנה, פרט לארכיטקטורה ואדריכלות נוף). ויש תקרות: תל אביב חותכת את הממוצע ב־117 לצורך ציון ההתאמה, והטכניון ב־119 לצורך הסכם.

הממוצע האופטימלי: מה משרד הרישום מחשב בפועל

אף אוניברסיטה לא משתמשת בממוצע הפשוט של כל המקצועות. כולן מחשבות ממוצע אופטימלי: מקצועות החובה נשארים תמיד, וממקצועות הבחירה נכללים רק אלה שמעלים את הממוצע, בתנאי שנשארות 20 יח״ל לפחות. בטכניון החישוב כאן שומר 21 יח״ל לפחות, כמו המחשבון הרשמי של הטכניון, אף שדף ההסבר הכתוב שלו מציין 20. ההשמטה נעשית אוטומטית במוסד. אילו מקצועות נחשבים חובה שונה ממוסד למוסד: בתל אביב ובעברית אפשר להשמיט תנ״ך וספרות, בטכניון ובחיפה לא. ערבית כשפת אם אינה מושמטת באף אחד מארבעת המוסדות: בתל אביב כך בסימולטור הרשמי (הדף הכתוב אינו מתייחס למגזר הערבי), ובעברית היא חובה לבוגרי בתי ספר ערביים, שבהם בלבד היא נלמדת. דוגמה: תעודת ברירת המחדל כאן (20 יח״ל) נותנת בתל אביב 87.40 גלמי ו־102.40 עם בונוס, ובדיוק 20 יח״ל אי אפשר להשמיט דבר. מוסיפים מקצוע מוגבר ב־5 יח״ל בציון 90: הממוצע בלי השמטות הוא 103.92, אבל אחרי השמטת תנ״ך וספרות (4 יח״ל) נשארות 21 יח״ל והממוצע האופטימלי הוא 108.10. אותה תעודה בשאר המוסדות: העברית 108.10, הטכניון 106.10, חיפה 103.92. פער של כמה נקודות בממוצע הוא פער של עשרות נקודות בסכם, ולכן המחשבון מציג את שני המספרים ואת התוצאה בכל ארבעת המוסדות.

כמה יחידות לימוד צריך: 21 לתעודה, 20 לאוניברסיטה

משרד החינוך דורש לזכאות לתעודת בגרות 21 יח״ל לפחות, מקצועות חובה לפי המגזר והפיקוח, ומקצוע מוגבר אחד לפחות ב־5 יח״ל. בחינוך הממלכתי מקצועות החובה הם תנ״ך 2, ספרות 2, היסטוריה 2, עברית 2, אזרחות 2, מתמטיקה 3, אנגלית 3 יח״ל (16 יח״ל), ועם המקצוע המוגבר מגיעים ל־21. בחינוך הממלכתי־דתי הרשימה שונה (תנ״ך 3, תלמוד ותורה שבעל־פה 3, ספרות ומחשבת ישראל 2), ובחינוך הערבי והדרוזי שונה שוב (ערבית 3, עברית 3, תרבות ומורשת 1). דגש שהמשרד עצמו מדגיש: אנגלית ב־5 יח״ל אינה עונה על דרישת המקצוע המוגבר. האוניברסיטאות דורשות מצדן 20 יח״ל בבחינות החיצוניות (דרישת הוועדה הבינאוניברסיטאית למדיניות הקבלה), וזו גם הרצפה שמתחתיה אי אפשר להשמיט מקצועות (בטכניון 21, כאמור). המחשבון מסמן כמה חסר לכל אחד משני הספים, אך אינו בודק את יתר דרישות הזכאות, ובהן חובות פנימיות, חינוך גופני ומעורבות חברתית.

איך זה מתחבר לסכם עם הפסיכומטרי

האוניברסיטאות לא מקבלות לפי ממוצע הבגרות לבדו אלא לפי סכם או ציון התאמה: הממוצע האופטימלי עם הבונוס משולב עם הציון הפסיכומטרי בנוסחה שכל מוסד ותוכנית קובעים. הנוסחאות האמיתיות הן טרנספורמציות ליניאריות (למשל בתל אביב: הממוצע כפול 9.62 פחות 349.9, ועוד הפסיכומטרי, כפול 0.52 פחות 43.10) ולא חלוקה באחוזים; חיפה מתרגמת את הממוצע לסולם הפסיכומטרי ומשקללת ביחס של 1:2, 1:3 או 3:7 לפי החוג. להערכת הציונים הפסיכומטריים עצמם, ולא לחישוב סכם מוסדי, ראו מחשבון הפסיכומטרי.

הנוסחה לדוגמה מתל אביב אינה חלה על מועמדי הפקולטות לרפואה ולניהול. לפי אותו דף רשמי, במדעים מדויקים ובהנדסה מתווספות 10 נקודות לציון ההתאמה כאשר מתמטיקה ופיזיקה נלמדו כל אחת ב־5 יח״ל ובציון 55 לפחות. זו תוספת לציון ההתאמה, לא לממוצע הבגרות שמחושב כאן; יש לבדוק את כללי התוכנית ושנת הקבלה.

לשפר את הציון: מועד ב׳ והשלמות

אפשר לגשת שוב לבחינה במועד נוסף ולשמור על הציון הגבוה מבין השניים; המוסדות קולטים את הציון הטוב ביותר בכל מקצוע. גם שנים אחרי סיום התיכון אפשר להשלים או לשפר מקצועות בודדים כנבחן חיצוני, או במסלול מכינה קדם־אקדמית, שהמוסדות מחשבים לפי כללים משלהם (חיפה, למשל, מחשבת ממוצע מכינה עם אותם בונוסים).

באוניברסיטה העברית, הבעה עברית היא מקצוע חובה לבוגרי בית ספר יהודי; לבוגרי בית ספר ערבי שפת החובה היא ערבית, ועברית יכולה להישמט. הבחירה בטופס חלה גם על שורת ההשוואה לעברית.

בתל אביב יש פער בין המקורות הרשמיים: הערת השוליים בדף ההסבר מתירה לספור הבעה עברית ב־3 יח״ל כ־2 כשהדבר משפר את הממוצע, בלי תנאי נוסף. המחשבון כאן מיישם כלל זה; בבדיקה מול הסימולטור הרשמי נמצאו תעודות שבהן הוא משאיר 3 יח״ל ומציג ממוצע נמוך יותר. אין כאן הבטחה לתוצאה זהה לסימולטור, ויש לבדוק בו לפני החלטה.

פער נוסף בתל אביב נוגע לערבית כשפה זרה בתעודה בעברית: הרשימה הכתובה מחייבת להשאירה, אבל הסימולטור הרשמי מאפשר להשמיטה בחלק מהתעודות. כאן מאפשרים השמטה לפי התנהגות הסימולטור שנבדקה, ולא לפי הרשימה הכתובה. גם החובה הכתובה להשאיר שפה זרה כשאין אנגלית ב־4 יח״ל לפחות אינה ממודלת כאן. ההסתייגויות חלות על התוצאה ועל שורת ההשוואה לתל אביב.

המודל מכסה ארבע אוניברסיטאות בלבד. הוא אינו כולל את טבלאות בר־אילן, בן־גוריון, אריאל, האוניברסיטה הפתוחה, רייכמן והמכללות, את התוספת לנבחנים אקסטרניים בתל אביב או כללי עבודות גמר. גם עברית לדוברי ערבית, מקצועות דת ומורשת ומקצועות טכנולוגיים שאינם בתפריט דורשים בדיקה במוסד. בחיפה לא ממודלים תעודות במתכונת הישנה ומקצוע טכנולוגי ראשי שאינו ברשימה. התיישנות התעודה ושיפורי ציונים עשויים לשנות את משקל הבגרות בסכם בחיפה; אין פירוש הדבר שחוצים את ממוצע הבגרות עצמו. הקובע הוא החישוב של משרד הרישום.

שאלות נפוצות

מה זה בונוס יחידות הלימוד ומי קובע אותו?

תוספת נקודות לציון הבגרות במקצוע שנלמד ב־4 או 5 יח״ל, שנועדה לתמרץ לימוד ברמה מוגברת. קובעת אותה כל אוניברסיטה בנפרד, לא משרד החינוך: בתל אביב 35 למתמטיקה 5 יח״ל, 25 למקצועות הליבה ו־20 לשאר מקצועות הרשימה; בעברית 15 לכל מקצוע ליבה ב־4 יח״ל, פרט לערבית כשפת אם שמזכה בבונוס רק מ־5 יח״ל (כך גם בתל אביב); בחיפה 20; בטכניון 10 לכל מקצוע ברשימה ב־4 יח״ל, כולל לשון ערבית, כך במחשבון הרשמי שלו. לכן בחרו את המוסד למעלה.

האם הבונוס ניתן גם לציון נכשל?

לא, בכל ארבעת המוסדות: הבונוס ניתן רק לציון סופי של 60 ומעלה. ציון 58 במתמטיקה 5 יח״ל נספר 58, בלי תוספת, ובדוגמת ברירת המחדל עם מקצוע מוגבר נוסף הממוצע בלי השמטות יורד ל־90.12. המחשבון מיישם את הסף הזה.

כמה יחידות לימוד צריך בכל מקצוע חובה?

לפי משרד החינוך, בחינוך הממלכתי: תנ״ך 2, ספרות 2, היסטוריה 2, עברית 2, אזרחות 2, מתמטיקה 3, אנגלית 3 יח״ל, ועוד מקצוע מוגבר אחד לפחות ב־5 יח״ל (אנגלית אינה נחשבת למוגבר). אנגלית ב־4 עד 5 ומתמטיקה ב־4 עד 5 נפוצות, אבל אינן חובה. במגזרים ובפיקוחים אחרים הרשימה שונה. האוניברסיטאות דורשות בנוסף 20 יח״ל בסך הכול ואנגלית ב־4 יח״ל לפחות (העברית, חיפה).

מה זה ממוצע בגרות אופטימלי?

הממוצע הגבוה ביותר שאפשר לקבל מהתעודה אחרי השמטת מקצועות בחירה שמורידים אותו, בתנאי שמקצועות החובה נשארים ונשארות 20 יח״ל לפחות (בטכניון 21, כמו במחשבון הרשמי שלו). כל ארבע האוניברסיטאות מחשבות אותו אוטומטית, וזה המספר שנכנס לסכם. בדוגמה שבמאמר ההפרש בין הממוצע בלי השמטות (103.92) לאופטימלי (108.10) הוא 4.18 נקודות.

איך מחושב הסכם המשולב עם הפסיכומטרי?

כל מוסד קובע נוסחה משלו שמשלבת את ממוצע הבגרות האופטימלי עם הפסיכומטרי. נוסחת תל אביב שבמאמר אינה חלה ברפואה ובניהול; במדעים מדויקים ובהנדסה יש תוספת 10 לציון ההתאמה למי שנבחנו במתמטיקה ובפיזיקה ב־5 יח״ל ובציון 55 לפחות בכל אחת. בחיפה השקלול לפי החוג, ובעברית ובטכניון נוסחאות משלהן. המחשבון כאן אינו מחשב סכם או קובע זכאות לקבלה.

מקורות: דפי הרישום נבדקו ב־26.9.2026; זהו מועד הבדיקה, לא תאריך פרסום הכללים. בדף תל אביב מופיעה תשפ״ב; בחיפה מצוין עדכון 8.1.2023 וטבלה החל מתשע״ט. אין בכך אישור לשנת קבלה חדשה: אוניברסיטת תל אביב, המחשבון הרשמי של תל אביב (נמצא פער בכללי ההשמטה), האוניברסיטה העברית (ורשימת המקצועות המזכים), הטכניון: מקדמי הטבה (וחישוב הממוצע המיטבי), המחשבון הרשמי של הטכניון (בונוס 4 יח״ל ורצפת 21 יח״ל), אוניברסיטת חיפה. הזכאות לתעודת בגרות (21 יח״ל, מקצועות החובה לפי מגזר): משרד החינוך, אגף הבחינות.