מחשבון מזונות ילדים

מה השתנה ב־2017: בע״מ 919/15

עד 2017 הכלל בפועל היה פשוט וחד־צדדי: האב חב במזונות ילדיו, והכנסת האם כמעט לא נלקחה בחשבון. ב־19.7.2017 נתן בית המשפט העליון בהרכב מורחב של שבעה שופטים את פסק הדין בבע״מ 919/15, שקבע שבגילי 6 עד 15 שני ההורים חבים במזונות מדין צדקה, והחלוקה ביניהם נקבעת לפי יכולתם הכלכלית היחסית מכלל המקורות העומדים לרשותם (שכר, רכוש, קצבאות, פוטנציאל השתכרות) ולפי חלוקת זמני השהות בפועל. בפרקטיקה מדברים על ״ההכנסה הפנויה״ של כל הורה, מה שנשאר אחרי צרכיו שלו; המחשבון מחלק לפי השכר נטו בלבד, שהוא רק אחד מהמקורות, ואת השאר תצטרכו לשקלל בעצמכם. מאז, במשמורת משותפת שבה ההכנסות דומות, סכומי המזונות ירדו משמעותית ולעיתים אף התאפסו.

חשוב להבין מה פסק הדין לא עשה: הוא לא קבע נוסחה מספרית. הוא קבע עקרונות כברירת מחדל שאפשר לסטות ממנה, והשאיר את שיקול הדעת לערכאה הדיונית. שתי משפחות עם אותם נתונים בדיוק יכולות לקבל פסיקות שונות אצל שופטים שונים, ולכן כל מחשבון, כולל זה, הוא כיוון ולא תחזית.

הגיל קובע את הדין

המחשבון מיושם על הדין האישי היהודי, שאליו מפנה סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות). עד גיל 6 חלה על האב לפי דין זה חובה מוחלטת לממן את הצרכים ההכרחיים של הילד: מזון, ביגוד, מדור בסיסי ובריאות. לפי הדין החובה אינה תלויה בהכנסות האם ואינה מתחלקת, ולכן במצב ״הילדים אצל האם״ מלוא הצורך של ילדים מתחת לגיל 6 נזקף כאן לאב. בפועל, לא מעט פסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה מתחשבים בזמני השהות ובפערי השכר גם בגיל הזה, ובמצב ״משמורת משותפת״ המחשבון הולך בדרך הזו ומחלק גם את הצורך של הילדים הקטנים, ואומר זאת בהערה שמתחת לתוצאה. בגילי 6 עד 15 החיוב הוא מדין צדקה ומתחלק בין שני ההורים לפי יכולתם, וזה החידוש של בע״מ 919/15. מגיל 15 עד 18 החיוב מדין צדקה גם הוא. אחרי גיל 18, בתקופת השירות הסדיר או הלאומי, נהוג שהמזונות יורדים לכשליש; המחשבון עוצר בגיל 18 ואינו מחשב את התקופה הזו.

הצורך החודשי במחשבון, 1,850 ₪ לילד, אחיד לכל הגילים: בית המשפט העליון תיאר את הצרכים ההכרחיים כמינימליים ואחידים לגילי 0 עד 15, וציין שנהוג לכמת אותם, נכון ל־2017, בכ־1,300–1,400 ₪ לילד (כימות שהוא מייחס לספרות המקצועית), שהם כ־1,579–1,700 ₪ במחירי ספטמבר 2026 לפי מדד המחירים לצרכן. האתר בחר סכום מעט גבוה יותר; זהו אומדן של האתר ולא נתון רשמי; הסכום נבחר לצורך המודל (סכומי התקנות של הביטוח הלאומי שבהמשך הם תקרת קצבה אחרי מבחן הכנסות, לא אמת מידה לצורך). פסק הדין מוסיף שהסכום לילד נחפף חלקית כשמדובר בכמה ילדים; המחשבון מכפיל אותו במספר הילדים בלי חפיפה, ולכן כבר משני ילדים חישוב הצורך עלול להיות גבוה מחישוב המביא חפיפה בחשבון. עקרון ההוצאה השולית הפוחתת מתואר גם בתלה״מ 64065-11-19, פסקאות 80–81; המודל כאן אינו מיישם אותו. אחוז ההכנסה מוצג בקירוב בלבד. הסכומים מחושבים מיחס ההכנסות הלא מעוגל, והסכומים לתשלום מעוגלים לשקל. כשלא חל על ההורים דין אישי, או שהדין האישי אינו מחייב אותם במזונות, קובע סעיף 3א לאותו חוק חלוקה לפי יחס ההכנסות מכל מקור, בלי קשר למשמורת וגם לילדים מתחת לגיל 6; במקרה כזה המחשבון אינו מתאים.

מה המחשבון לא כולל: מדור והוצאות חריגות

מעבר לצרכים השוטפים נפסק רכיב נפרד שנקרא מדור: חלקו של החייב בעלות הדיור של הילדים ובאחזקתו, כלומר שכר הדירה או עלות המגורים יחד עם חשמל, מים, ארנונה, ועד בית ותחזוקה. כשהילדים אצל האם, הפרקטיקה הנהוגה בפסיקה מחשבת את חלקו של האב כאחוז מהעלות הזו: כ־30% עבור ילד אחד, כ־40% עבור שני ילדים וכ־50% עבור שלושה ומעלה. על שכר דירה של 5,000 ₪ ושני ילדים מדובר בכ־2,000 ₪ בחודש נוספים על סכום המזונות, ועוד אותו אחוז מהוצאות אחזקת המדור. במשמורת משותפת בגילי 6–15 ברירת המחדל שקבע בע״מ 919/15 (פסקה 61) היא שכל הורה נושא במדור הילדים בעין, בביתו שלו ובלי העברה, ובית המשפט בודק תחילה שהנטל הכפול אינו פוגע ביכולת ההורים לעמוד במזונות. מכיוון שהמדור תלוי בעלות הדיור בפועל ובנסיבות, המחשבון אינו מעריך אותו, אבל אסור לשכוח שהוא קיים ושכשהילדים אצל האם הוא לרוב הרכיב השני בגודלו. גם הוצאות חריגות (רפואה, חינוך, חוגים) וצרכים מיוחדים נפסקים בנפרד, לפי ההוצאה בפועל ובחלוקה שתלויה בפערי ההכנסות.

דוגמה מלאה

שני ילדים, אחד בן 4 ואחד בן 9. הכנסת האב 14,000 ₪ נטו, הכנסת האם 10,000 ₪ נטו, הילדים אצל האם. הצורך המוערך: 1,850 ₪ לכל ילד, 3,700 ₪ בסך הכול. חלקו של האב בהכנסה המשותפת הוא כ־58.33%. עבור הילד עד גיל 6 האב נושא במלוא 1,850 ₪; עבור הילד בן ה־9 הוא נושא לפי יחס הכנסות של כ־58.33% מ־1,850 ₪, כלומר כ־1,079 ₪. סך האומדן: כ־2,929 ₪ בחודש, ועל זה יתווסף מדור. אילו הייתה משמורת משותפת, האומדן היה יורד לכ־1,619 ₪: חלקו לפי יחס ההכנסות מתוך 3,700 ₪ (2,158 ₪) בהפחתה של 25% (539 ₪) על ההוצאות שהאב מוציא ישירות בזמני השהות אצלו. המחשבון מציג את שני המספרים זה לצד זה, כך שתראו מיד כמה סוג המשמורת משנה.

להמחשת רגישות המודל בלבד, בדוגמת המאמר: ילדים בני 4 ו־9, הכנסת אב 14,000 ₪ ואם 10,000 ₪ נטו. במשמורת משותפת האומדן הוא 1,619 ₪. אילו מלוא הצורך של הילד עד גיל 6 היה נזקף לאב ללא חלוקה או הפחתה, ושאר הנחות המודל לילד הבוגר היו נשארות זהות, הסכום היה 2,659 ₪, פער של 1,040 ₪. זו השוואת הנחות בלבד, לא אומדן חלופי לפסיקת בית משפט.

איפה זה נדון, ומה אפשר לשנות אחר כך

שתי ערכאות עוסקות במזונות ילדים: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. מ־18.11.2025 ועד 17.11.2027 חלה הוראת שעה לשנתיים (תיקון מס׳ 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)): כשמוגשת לבית הדין הרבני תביעת גירושין בין יהודים, יש לו שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בה, ובכלל זה מזונות הילדים על כל צורכיהם הכלכליים, מדור, חינוך ורפואה, וגם השבת הוצאות מזונות שהוציא הורה אחד. כלומר, בתקופה הזו תביעת מזונות שנכרכה בתביעת גירושין בבית הדין הרבני נדונה שם ולא בבית המשפט לענייני משפחה, וההוראה חלה גם על תיקים שהיו תלויים ועומדים ביום התחילה, בתנאים שבסעיף 2 לתיקון. אם ההוראה לא תוארך, יחזור מ־18.11.2027 הנוסח הקודם של הסעיף, ואיתו הכללים שנהגו לפניה, שלפיהם תביעת מזונות שהוגשה בשם הילדים עצמם התבררה על פי רוב בבית המשפט לענייני משפחה. איזו ערכאה מוסמכת כשכבר הוגשה תביעה בערכאה אחרת היא שאלה לעורך דין, לא למחשבון.

לפני הגשת תובענה בסכסוך משפחתי, ומזונות ילדים בכלל זה, מגישים בקשה ליישוב סכסוך ומשתתפים בפגישות מהו״ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה, ללא עלות: עד 4 פגישות, ויחידת הסיוע רשאית לקיים פחות. החובה אינה חלה, בין היתר (סעיפים 2 ו־4א לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה) על תביעת גירושין או התרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים, על בקשה לאישור הסכם, על ערעור ובקשת רשות ערעור, על תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית (למשל גביית מזונות שכבר נפסקו, גם לפי פקודת בזיון בית משפט), על בקשה לאכיפת פסק חוץ, על הליך שמקום מושבו של צד לו אינו בישראל, על הליך שהמדינה צד לו (למעט תביעת אבהות או אמהות שלא בהסכמה), ועל הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה או החוק למניעת הטרדה מאיימת. יש גם אפשרות להגיש תובענה ללא בקשה חדשה לאחר בקשה קודמת, בתנאים ובמועדים שבסעיף 3(י). הסכם מזונות שהושג בהסכמה מחייב את הקטין רק אחרי אישור בית משפט או בית דין, ואז דינו כפסק דין.

פסק דין למזונות אינו סופי לנצח. שינוי נסיבות מהותי, כמו אובדן עבודה, שינוי משמעותי בהכנסות של אחד ההורים, מעבר של ילד למשמורת אחרת או שינוי בצרכים, מאפשר לבקש שינוי של הסכום; בית המשפט רשאי שלא לדון בבקשה חוזרת שהוגשה בתוך 6 חודשים מבקשה קודמת. הפחתה חד־צדדית של התשלום בלי פסק דין חדש היא הפרה.

לגבייה יש שני מסלולים, וככלל אין מפעילים אותם במקביל, למעט גביית הפרשים בתנאים המפורטים בהמשך: הוצאה לפועל, או קצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), בכפוף לתנאי הזכאות. המוסד משלם את הנמוך מבין הסכום שנפסק לסכום שבתקנות לאחר מבחן הכנסות. לדוגמה, סכומי התקנות מ־1.1.2026: 3,478 ₪ לאישה עם ילד אחד ו־4,049 ₪ עם שני ילדים ומעלה, לאישה שטרם מלאו לה 55, שאינה נשואה מחדש ואינה ידועה בציבור. אלה סכומים לפני מבחן הכנסות מעבודה ושלא מעבודה וניכויים אפשריים, ולא הבטחה לסכום נטו. לנשואה מחדש או לידועה בציבור, לגיל 55 ומעלה ולאפוטרופוס יש שורות נפרדות בטבלת הסכומים המלאה של הביטוח הלאומי; ראו גם את מבחן ההכנסות. המחשבון כאן אינו מחשב זכאות לקצבה זו.

המוסד גובה מהחייב את מלוא הסכום שנפסק; את ההפרש בין פסק הדין לקצבה מקבלים רק לאחר שהמוסד גבה אותו, ואחרי ניכוי הוצאות גבייה ושכר טרחת עורך דין שנגבו מהחייב (סעיף 15 לחוק). אפשר לבקש תשלום למפרע, בכפוף לזכאות ולא לפני היום שנקבע בפסק הדין, עד שנה אחת לפני הגשת הבקשה (סעיף 6(א)). לפי הנחיות הביטוח הלאומי לתשלום למפרע, נדרשת בקשה מפורשת, ובתקופה המבוקשת אסור שהתקבל תשלום מהחייב או שננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל. אם המוסד לא הצליח לגבות את ההפרשים, אפשר לגבות אותם עצמאית בהוצאה לפועל רק לאחר קבלת אישור לגביית הפרשים מפקיד התביעות במחלקת מזונות בסניף הביטוח הלאומי. את האישור אפשר לבקש באתר האישי או בסניף, לפי הנחיות הביטוח הלאומי לתשלום הפרשים. מי שכבר פתח תיק הוצאה לפועל לפני הפנייה למוסד רשאי להפסיק את ההליכים ולהגיש בקשה לקצבה (סעיף 9(ב)); מי שכבר הגיש בקשה למוסד, גם אם התשלום טרם התחיל, ונוקט נגד החייב הליכי הוצאה לפועל שאינם לגביית הפרשים, זכותו לתשלום מהמוסד נפסקת (סעיף 9(ג)). סעיף 9(ד) מאפשר לקבוע חריגים בתקנות.

שאלות נפוצות

מקורות: שלוש רצועות הגיל, חלוקה לפי היכולת הכלכלית היחסית וברירת המחדל למשמורת משותפת, מדור בעין בכלל זה (פסקה 61); הנהוג לכמת את הצרכים ההכרחיים בכ־1,300–1,400 ₪ לילד, נחפף חלקית בכמה ילדים (פסקאות 5, 29(א); 19.7.2017; קובץ טקסט) · בית המשפט העליון, בע״מ 919/15 · הדין האישי (סעיף 3), החלוקה כשאין דין אישי (סעיף 3א), אישור הסכם (סעיף 12) ושינוי נסיבות (סעיף 13) · חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט–1959 · הוראת השעה לשיפוט ייחודי של בית הדין הרבני (18.11.2025 עד 17.11.2027) · חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), סעיף 3 ותיקון מס׳ 6 (ס״ח תשפ״ו 20) · בקשה ליישוב סכסוך, פגישות מהו״ת והסייגים (סעיפים 2, 3, 4א) · חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה–2014 · תשלום הנמוך מבין פסק הדין לתקנות (סעיף 3), תשלום למפרע (סעיף 6), הפסקת הזכות והחזרה ממנה (סעיף 9), הגבייה מהחייב (סעיף 14) והעברת ההפרש (סעיף 15) · חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל״ב–1972; סכומי התקנות מ־1.1.2026 לפי גיל, הרכב משפחה ומצב זוגי · המוסד לביטוח לאומי, מזונות: טבלת סכומי הקצבה המלאה; תנאי האישור לגבייה עצמאית · המוסד לביטוח לאומי, תשלום הפרשים לאישה · הוצאה שולית פוחתת וסולם המדור ואחזקתו · תלה״מ 64065-11-19, פסקאות 80–81 (18.10.2021); הפחתת שירות · תלה״מ 8467-12-19, פסקה 23 · הפרקטיקה בבתי המשפט (גיל הרך, רכיבי המדור, שירות צבאי, שני מסלולי הגבייה) · כל זכות, מזונות ילדים. נתוני 2026.