מחשבון מזונות ילדים ★

מה השתנה ב־2017 — בע״מ 919/15

עד 2017 הכלל בפועל היה פשוט וחד־צדדי: האב חב במזונות ילדיו, וההכנסה של האם כמעט לא נלקחה בחשבון. ביולי 2017 נתן בית המשפט העליון בהרכב מורחב את פסק הדין בבע״מ 919/15, שקבע שלגילאי 6 עד 15 שני ההורים חבים במזונות מדין צדקה — ושהחלוקה ביניהם נקבעת לפי יחס ההכנסות הפנויות שלהם ולפי חלוקת זמני השהות בפועל. מאז, במשמורת משותפת שבה ההכנסות דומות, סכומי המזונות ירדו משמעותית ולעיתים אף התאפסו.

חשוב להבין מה פסק הדין לא עשה: הוא לא קבע נוסחה מספרית. הוא קבע עקרונות, והשארת שיקול הדעת לערכאה הדיונית. שתי משפחות עם אותם נתונים בדיוק יכולות לקבל פסיקות שונות אצל שופטים שונים, ולכן כל מחשבון — כולל זה — הוא כיוון ולא תחזית.

הגיל קובע את הדין

עד גיל 6 חלה על האב חובה מוחלטת מדין תורה — הדין האישי החל על יהודים בישראל — לממן את הצרכים ההכרחיים של הילד: מזון, ביגוד, מדור בסיסי ובריאות. החובה הזו אינה תלויה בהכנסות האם ואינה מתחלקת, ולכן במחשבון הזה מלוא הצורך של ילדים מתחת לגיל 6 נזקף לאב. בגילי 6 עד 15 החיוב הוא מדין צדקה ומתחלק בין שני ההורים לפי יכולתם, וזה בדיוק החידוש של בע״מ 919/15. מגיל 15 עד 18 החיוב מדין צדקה גם הוא, ובתקופת השירות הצבאי נהוג שהמזונות יורדים לכשליש.

מדור: ההוצאה שלא נמצאת במחשבון

מעבר לצרכים השוטפים נפסק רכיב נפרד שנקרא מדור — חלקו של החייב בעלות הדיור של הילדים. הפרקטיקה הנהוגה בפסיקה מחשבת אותו כאחוז משכר הדירה או מעלות המגורים: כשליש עבור ילד אחד, כ־40% עבור שני ילדים וכ־50% עבור שלושה ומעלה. על שכר דירה של 5,000 ₪ ושני ילדים, מדובר בכ־2,000 ₪ בחודש נוספים על סכום המזונות. מכיוון שהמדור תלוי בעלות הדיור בפועל ובנסיבות, המחשבון הזה לא מעריך אותו — אבל אסור לשכוח שהוא קיים ושהוא לרוב הרכיב השני בגודלו.

דוגמה מלאה

שני ילדים, אחד בן 4 ואחד בן 9. הכנסת האב 14,000 ₪ נטו, הכנסת האם 10,000 ₪ נטו, הילדים אצל האם. הצורך המוערך: 2,250 ₪ לילד הצעיר (1,850 בסיס ועוד 400 לגיל הרך) ו־1,850 ₪ לילד הגדול — 4,100 ₪ בסך הכול. חלקו של האב בהכנסה המשותפת הוא 58%. עבור הילד עד גיל 6 האב נושא במלוא 2,250 ₪; עבור הילד בן ה־9 הוא נושא ב־58% מ־1,850 ₪, כלומר כ־1,079 ₪. סך האומדן: כ־3,329 ₪ בחודש, ועל זה יתווסף מדור. אילו הייתה משמורת משותפת, האומדן היה יורד לכ־1,794 ₪ — 58% מ־4,100 ₪ בהפחתה של 25% על ההוצאות שהאב מוציא ישירות בזמני השהות אצלו.

איפה זה נדון

לשתי ערכאות סמכות מקבילה: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. הערכאה נקבעת לפי מי הגיש ראשון ובאילו נסיבות — מה שמכונה מרוץ הסמכויות. תביעת מזונות שמוגשת בשם הילדים עצמם נדונה כמעט תמיד בבית המשפט לענייני משפחה. לפני כל הליך גירושין יש חובת השתתפות בפגישות מהו״ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט — ארבע פגישות ללא עלות, שמטרתן לבחון הסכמה לפני התדיינות. הסכם מזונות שהושג בהסכמה חייב באישור בית משפט או בית דין כדי לקבל תוקף של פסק דין.

מה מותר לשנות אחר כך

פסק דין למזונות אינו סופי לנצח. שינוי נסיבות מהותי — אובדן עבודה, שינוי משמעותי בהכנסות של אחד ההורים, מעבר של ילד למשמורת אחרת או שינוי בצרכים — מאפשר להגיש בקשה לשינוי הסכום. מנגד, הפחתה חד־צדדית של התשלום בלי פסק דין חדש היא הפרה, ולזוכה יש כלי גבייה יעיל: המוסד לביטוח לאומי משלם מזונות לזכאים לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום) וגובה מהחייב, וההוצאה לפועל פועלת במקביל.

שאלות נפוצות

מקורות: זכויות והסברים על מזונות ילדים — כל זכות; ערכאות ופגישות מהו״ת — הנהלת בתי המשפט; תשלום מזונות דרך המוסד — המוסד לביטוח לאומי.