מחשבון תאריך עברי ★

איך בנוי הלוח העברי

הלוח העברי הוא לוח ירחי-שמשי: החודשים נקבעים לפי מחזור הירח (כ-29.5 יום כל אחד), אבל השנה כולה מתואמת לשנת השמש כדי שהחגים יישארו בעונה הנכונה (פסח באביב, סוכות בסתיו). כדי לגשר על הפער, מוסיפים חודש שלם - אדר ב' - שבע פעמים בכל מחזור של 19 שנה. שנה כזו, עם 13 חודשים במקום 12, נקראת "שנה מעוברת". שנת תשפ"ד (5784) הייתה מעוברת; תשפ"ה ותשפ"ו (5785, 5786) אינן.

למה התאריך העברי "זז" ביחס ללועזי

מכיוון שהשנה העברית הרגילה מונה כ-354 ימים (12 חודשי ירח) לעומת כ-365 ימים בשנה הלועזית, כל תאריך עברי "נודד" קדימה בכ-11 יום ביחס ללוח הלועזי בשנה רגילה - ומתאזן אחורה בשנה מעוברת, כשמוסיפים חודש שלם (כ-30 יום). זו הסיבה שראש השנה, למשל, חל בתאריכים לועזיים שונים כל שנה, אבל תמיד באותה עונה בערך (ספטמבר-אוקטובר).

מתי התאריך העברי חשוב בפועל

יארצייט (יום השנה לפטירה) מצוין תמיד לפי התאריך העברי, לא הלועזי - ולכן צריך להמיר כל שנה מחדש. בר/בת מצווה נקבעים לפי יום ההולדת העברי (גיל 13 לבנים, 12 לבנות), לא הלועזי. וכמובן כל החגים - פסח, סוכות, חנוכה, פורים - קבועים בתאריך עברי ונופלים על תאריך לועזי אחר בכל שנה.

הערה על שקיעה

היום העברי מתחיל בשקיעה, לא בחצות. התאריך שמחשב המרה כזו מתאים לשעות היום עד השקיעה של אותו יום לועזי; מרגע השקיעה ואילך, התאריך העברי כבר "עבר" ליום הבא. אם אתם בודקים תאריך לצורך אירוע שמתקיים בערב - הוסיפו יום אחד לתוצאה.

שאלות נפוצות